מיט א גרויסן שוויץ

אדם נכנס לחנות לממכר ציפורים. המוכר מציע לו תוכי הדובר עשר שפות. ניגש הקונה אל התוכי ושואל אותו שאלות בכל השפות שהוא מכיר. התוכי עונה לעניין.
"נו, ויידיש אתה מדבר? שואל האיש והתוכי משיב: "עם אף כזה, שלא אדבר יידיש?" 
(מתוך "למה יידיש", אתר האינטרנט של אלי בן אהרון ששם לעצמו למטרה להביא את ניחוחות השפה לדור הצעיר).

ערב. החבר'ה יושבים ספוגי יין ועשן מנגל. ברקע מתנגנת מוסיקה נעימה. לפתע החבר'ה מתעוררים לשמע האחיות בארי השרות בעליצות "שיין ווי די לבנה" ומפנות את מקומן לזינג, פייגעלע, זינג-שוועסטר פדר (ענגלישא וואלס) ועוד.

היידיש קמה לתחייה? ייתכן שעדיין לא, אבל אין ספק שהיא תופסת תאוצה: סטודנטים באוניברסיטאות, מכללות וחוגים ליידיש מפתיעים בנחישות ללמוד את רזי השפה. לצד אלה שטוענים כי תרבות היידיש אינה קיימת למעשה וכלל אינה נחוצה, יש התופשים אותה כתרבות מפוארת שיש לשמור על מורשתה ולהנחילה הלאה.

בני מר, העורך עם חנה עמית את כתב העת "דווקא" העוסק בתרבות היידיש, דווקא לא מופתע. "למי שבא מבחוץ, כל עיסוק ביידיש נראה מפתיע", הוא אומר. "אבל אלה שנמצאים בתוך התמונה יודעים שכל הזמן מתבשל משהו על פלטת השבת. כבר בשנות ה-60 יצא ספר לימוד ביידיש ונכתב בו שליידיש יש תלמידים חדשים ויש לה תחייה. אני מרגיש שהיידיש לא צריכה לקום לתחייה כי הנוכחות התרבותית שלה קיימת כל הזמן.

חובבי יידיש קורעים את העיר. הופעה של 'אוי דוויז'ן' בתל אביב

"כל אחד יכול למצוא בה עניין אנושי ויהודי. אנחנו מנסים לצאת מהמשבצת הנוסטלגית ולהגיד: 'אנחנו לא רק מתגעגעים לעולם האבוד הזה, אלא  להפנים שהיו בו ערכים חיוביים ונפסיד אם לא נחשף אליהם'. העניין ביידיש צריך לבוא יחד עם העניין בערבית יהודית ובלדינו. זה חלק מהפסיפס שכמה חלקים שלו חסרים בישראל".

תחייה או טיהור?

היידיש היתה שפה מפוארת, שבה השתמשו סופרים יהודים כמו מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם, וי.ל.פרץ,  אשר תיארו עולם שלם על ידי הומור עממי, תבונה ועומק פסיכולוגי. במרוצת השנים החברה הישראלית יצרה סטריאוטיפ שונה: היידיש נתפשה כז'רגון, שפת בדיחות וקללות, כזו שמקלים בה ראש.

החדשות הטובות הן שהשינוי כאן. כבר בשנות ה-90 להקת "כלייזמטיקס" פעלה במשותף עם חוה אלברשטיין, והביאה הישר אל תוך הסביבה התרבותית של שנות ה-90 את יצירותיהם של משוררים יידים כמו בינם הלר ואיציק מאנגער.

לאחרונה ראה אור "הקברט ההיסטורי של דוקטור פבריקנט" - הרומן הגרפי של ירמי פינקוס, שבמרכזו להקת שחקניות יידית. ב"איגוד השוטרים היידים" של מייקל שייבון, הבלש לו לנדסמן ממשטרת סיסקה שבאלסקה דובר יידיש שוטפת. האפרוריות של העיירה היהודית נהפכת לססגונית ואקזוטית, והיידיש הגלותית לסלנג חביב.

"כשמדברים על תחייה, צריך לזכור שסטטיסטית על כל דובר יידיש שנוסף יש עשרה שמתים", מדגיש מר. "זה עצוב למדי. החוג ליידיש באוניברסיטה העברית הוא נחלת העבר, מוסדות היידיש מקרטעים. עם זאת, בדור האחרון יש טיהור של היידיש. אנחנו לא נמצאים בקונפליקט עם העברית, ואפשר לגלות את הדברים הטובים בשפה הזאת שאנשים מאוד התביישו בה בשיאו של הפרויקט הציוני. יש נכונות להתייחס אליה באופן כמעט אובייקטיבי - כאל שפה זרה- קרובה, שהתרבות שלה הכי קרובה לתרבות העברית. יש אפשרות לראות את היידיש בעיניים חדשות".