לשבור את הפרופורציות

קומיקס שעורר פולמוס:
החרצוף בעל האופי של החנון שעיצבתי לדמותו של דן מרידור הוא סוג של פולמוס. ויזואלית, זה נובע מבנייה שכל כולה מבוססת על משולשים שעומדים על קודקודם. זה מיד מקנה לדמות חולשה, וחולשה היא קצה אחד של סקאלה, שבקצה השני שלה נמצא יפה הנפש החיובי. דן מרידור מציג את עצמו כאדם יפה נפש במובן החיובי של המילה, והקריקטורה סוחבת לראות את החולשה שבמצב הזה. האדם הסביר צריך למצוא את האמצע.
שמעתי כבר שהתייחסו אל החרצוף שלו כאל מה שהרס לו את הקריירה, אבל אני לא חושב שלקריקטורה הזאת היה כזה כוח. כך או כך, זה לא כוח שאני רוצה. אני מרגיש שהקהל לא חונך נכון. הוא לומד את הפוליטיקה מתוכניות הסאטירה, וזה מצב מעוות, שבו הסאטירה יצאה מהפרופורציות.

מה הופך בן אנוש לקריקטורה טובה?
דרושים בעיקר אפיונים מיוחדים. ככל שאדם מאופיין יותר בקלות, כך הוא הופך לפוטנציאל קריקטורי נוח יותר. לכל אדם יש מאפיינים, אלא אם הוא עבר סדרת ניתוחים פלסטיים שהפכה אותו לבובת חלון ראווה, שגם זה אפיון בפני עצמו.

מי המאויר החביב עליך?
אין דמות אחת המועדפת עלי. באופן כללי, ככל שאני מכיר יותר אדם מבחינה כמותית, אבל באופן שטחי, כך נוח לי יותר לצייר אותו. אנשים שאני מכיר באופן אישי, לעומק, יותר קשה לי לשבור את הפרופורציות שלהם ולהפוך אותם לקריקטורה. פוליטיקאי שיש לי איתו היכרות שטחית, נוח לי להפוך לקריקטורה. אני שולף אותו מהדמיון ולא צריך להסתכל על תמונה.

באיזה נושא לעולם לא תיגע?
לא ידוע לי על נושא כזה. אפשר לגעת בכל נושא, השאלה באיזו צורה. זה מה שאתה אומר בעזרת המדיה, ולא מהי המדיה עצמה. שואה, למשל, אפשר להראות בקריקטורה, ולא להראות את הגיחוך שבחיים על דרגש במחנה ריכוז. ברגע שאחמדניג'אד החל בהצהרות על כוונותיו להשמיד את ישראל, בניתי שער דמוי השער של אושוויץ, אבל שני העמודים שלו היו טילים עם ראש אטומי. הכתובת היתה: "ההכחשה משחררת", ואחמדניג'אד מזמין את כולנו לעבור בשער. 

באיזו מידה קומיקס פוליטי אכן משפיע?
זה תלוי במידה רבה בחשיפה שהקריקטורה מקבלת. קריקטורה שנוגעת נכון בקורא תשפיע בעיתון שחצי מהעַם נחשף אליו הרבה יותר מאשר קריקטורה נפלאה שתפורסם בעיתון עם רייטינג נמוך.

לוזר מובהק. גסטון לה-באף
האם לקומיקס יש חיי מדף ארוכים?
בוודאי, ולקומיקס יש הרבה יותר מאשר לקריקטורות. זה מה שמושך אותי בקומיקס, בין השאר. זה נכון לגבי כל מדיה - מצוירת, מושמעת או כתובה: ככל שהיא עוסקת בדברים כלל אנושיים ולא ספציפית לרגע נתון, יש לה חיי מדף ארוכים יותר.

עם איזו דמות מאוירת היית רוצה להיפגש?
אסטריקס הוא דמות כל כך משמעותית בחיי, שהייתי שמח לפגוש אותו, אם כי אני מרגיש שאני מכיר אותו מספיק טוב מהספרים. גסטון לה-גאף שיצר פראנקן הוא לוזר ואנטי-גיבור מובהק. אולי זו דמות שהיה מעניין יותר לפגוש מאשר אסטריקס. 

 קריקטורה בשידור חי.