רשת ביטחון

ייתכן שהכתבה הזו מקדימה מעט את זמנה, אבל נראה שבכל זאת ניתן לסמן תופעה מעניינת: ההתנדבות המקוונת הולכת ומתרחבת. היום, בעידן האינטרנט, אפשר להתנדב בלי לחצות את מפתן הדלת, והאופציות הולכות ומתרבות משנה לשנה: סיוע נפשי, תמלול שיעורים והרצאות, העברת קורסים ואפילו סיוע אנושי במקרה של אסונות. כך לדוגמה, באסון הכרמל נוצרו כמה יוזמות והתארגנויות לארח אזרחים שאיבדו את ביתם עקב האסון, להעביר תרומות כספיות ועוד; בחו"ל יצא למרחוק שמו של פרויקט "ד"ר מתמטיקה", שבמסגרתו עזרו מתנדבים שונים לתלמידי בתי ספר בדרום אפריקה בלימודי מתמטיקה באמצעות צ'אטים. בעקבות ההצלחה ניסחו יוזמי הפרויקט מסמך המלצות להפעלת התנדבות מקוונת.

"באופן כללי, ההתנדבות המקוונת נמצאת בשלב די התחלתי בארץ", אומר קינן רבינו, מנכ"ל עמותת ההתנדבות "רוח טובה". "היום ממילא הרבה אנשים עובדים מהבית, ולכן הם גם יכולים להתנדב דרך הרשת. עם זאת, התשתיות והאופציות שיש באינטרנט לא ממש מפותחות. אין עדיין תשתיות של התנדבות דרך האינטרנט. בחו"ל, לעומת זאת, המחשב משמש הרבה יותר כלי עבודה מאשר בארץ, ושם נוהגים להעביר שיעורי E-Learning בהתנדבות. משמעות הדבר היא  שאפשר לכתוב שאלות למרצה, המרצה מעביר שאלונים וכן הלאה. יש אינטרקציה בין המרצה לאדם שיושב. הטכנולוגיה קיימת, אלא שאינה ידועה וזמינה דיה כאן. אבל להערכתי, זה ישתנה בתוך שנים ספורות, או אז יוכלו מתנדבים שונים לחלוק ידע בנושאים שונים. מגוון ההרצאות יכול להיות אדיר. יש מרצים בתשלום שכיום לא מוכנים לנסוע שעתיים לפריפריה בשביל הרצאה, אבל בעתיד, חלוקת הידע דרך קורסים והדרכה, אפילו התנדבותית - המקרה שעליו אנו מדברים כעת - תהיה הרבה יותר זמינה".

בחו"ל נוהגים להעביר שיעורי E-Learning בהתנדבות (cc-by-lernet)

גם בערוץ הידברות (97 בהוט וביס) הבינו די מזמן את חשיבות ההתנדבות המקוונת. "צופי הידברות קשורים לערוץ לא רק ככלי בידורי אלא ככלי ערכי, ולכן הם מרגישים צורך להעניק בחזרה", אומר הרב גלעד כהן, האחראי על תחום ההתנדבות בארגון ובערוץ הידברות. "כיום אנו נעזרים במתנדבים באופן מקוון בכמה תחומים. כך למשל, יש לנו מתנדבים שמעלים כתוביות לסרטונים ולהרצאות, לטובת ציבור לקויי השמיעה. יש גם מתנדבים שמעלים סרטונים ליוטיוב, מקדמים את עמוד הפייסבוק של הידברות, ובאופן כללי, מסייעים בהפצת השיעורים השונים בנושאי יהדות, תיקון מידות, זוגיות, חינוך ועוד. נוסף על כך, אנו מתכננים להוציא לאור כמה ספרים המבוססים על שיעורים שנלמדו בערוץ, וגם לטובת כך מסתייעים במתנדבים, שמתמללים את השיעורים ומעבירים אותם כטקסטים - הכל באופן מקוון, כמובן".

בצד האפשרויות החדשות, ההתנדבות באמצעות האינטרנט מעוררת גם חששות אפשריים. "יש אנשים שזה ייתן להם את התחושה ואת החוויה של 'טוב, עשיתי ועזרתי'", אומרת ליאורה ארנון, יו"ר עמותת "סהר - סיוע והקשבה ברשת", המפעילה מתנדבים המעניקים סיוע נפשי מקוון לאנשים במשבר. אך היא מבהירה באותה נשימה ש"אם משתמשים בזה בצורה הנכונה, האינטרנט יכול להרחיב מאוד את מעגלי המתנדבים באופן ניכר".

למה הכוונה "בצורה הנכונה"?
"אני חושבת שארגונים יצטרכו למצוא כיוונים, וגם אנחנו בסהר חושבים על השאלה איך להניע את האנשים לפעולה של ממש. עם זאת, צריכים לזכור ש'האביב הערבי' התחיל בפייסבוק ועבר לרחוב, וגם המחאה החברתית בישראל. השאלה היא איך משתמשים בכלי הזה ואיך אותם ארגונים שאמונים על התנדבות בישראל יוכלו לייצר תהליך שבו הם משתמשים בתופעה כדי להוציא את האנשים מהמרחב הווירטואלי למרחב פעיל באמת. אם יש משהו שלמדתי בסהר זה שאפשר להיות אנושיים מאוד גם באינטרנט. מתנדב בוחר איך להשתמש בשפה, שהיא כביכול מנוכרת ומרוחקת בספירה הזאת, ולהפוך אותה למקרבת ומחבקת. יש אנשים שאם לא תיתן להם הזדמנות להתנדב באינטרנט, הם לא יתנדבו בכלל, כי הם עמוסים ולא יכולים לצאת מהבית וכו'. ממילא אנשים מבלים המון באינטרנט, אז למה לא לעזור באותו זמן? אני לא חושבת שזה יצמצם את ההתנדבות הקיימת, שממילא תמשיך להתקיים, אלא רק ירחיב את מעגלי ההתנדבות".

"יש אנשים שאם לא תיתן להם הזדמנות להתנדב באינטרנט, הם לא יתנדבו בכלל". ליאורה ארנון

חבלי לידה וירטואליים
כאמור לעיל, לא מעט ארגונים השכילו לרתום את האינטרנט לטובת מיזמי התנדבות שונים, אך נראה שעמותת סהר לקחה את הרעיון כמה וכמה צעדים קדימה. יו"ר העמותה ארנון (שבד בבד משמשת גם מנהלת פיתוח ידע מטעם ג'וינט-התנדבות) מספרת שהעמותה אפילו לא נוכחת במרחב הפיזי: לסהר אין משרדים, והישיבות, שמתקיימות אחת לתקופה, נעשות בחדר ישיבות שמנדבת חברת פרסום. "אנחנו לא מהעמותות שמחזיקות משרדים גדולים", מסבירה ארנון, "אנו משתמשים במרחב הווירטואלי גם כדי להתנהל ביום יום שלנו".

העמותה הוקמה בשנת 2001 על ידי פרופ' עוזי ברק, החוקר את הפסיכולוגיה של האינטרנט, וקבוצת אנשי מקצוע נוספים מתחום המחשבים, החינוך ובריאות הנפש. בישראל היה זה הארגון הראשון שבחר להפעיל מתנדבים בצורה וירטואלית באופן גורף כל כך. כך הקים הארגון קו חם וירטואלי בלבד, דרך צ'אטים, פורומים או תוכנת ICQ, שהיתה פופולרית בזמנו. "מלכתחילה הבחירה היתה ללכת על מתנדבים שאינם אנשי מקצוע, מתוך כוונה לתת סיוע נפשי ראשוני, ולאו דווקא טיפול מקצועי", מספרת ארנון.

"מאחר שהיה מדובר בשירות ראשון מסוגו, לא היה לנו ממי ללמוד וחווינו לא מעט חבלי לידה בדרך והתחבטנו בנושאים שונים: גבולות באינטרנט, איך מתגברים על העובדה שאנו מקיימים שיחות אינטימיות מאוד בדרך שאינה בלתי אמצעית אלא רק במדיה הכתובה וגם איך, כארגון, עלינו לנהל מתנדבים כשכולם נמצאים בבתים שלהם, כמעט בלי מפגשים פנים אל פנים", היא מוסיפה, "לאט לאט הבנו שיש כמה דברים מאוד חיוניים בהתנדבות וירטואלית. הבנו שמי שבוחר להתנדב באופן וירטואלי הם אנשים שדווקא המניע החברתי שלהם אינו חזק. כלומר, הפרופיל של המתנדבים בסהר קצת שונה מהפרופיל של מרבית המתנדבים בישראל. היו לנו לאורך השנים מתנדבים בכיסאות גלגלים, שההתנדבות הווירטואלית דווקא מאוד התאימה להם. יש גם מתנדבים בעלי קשיים חברתיים, ודווקא בתקשורת האינטרנטית הם מרגישים בנוח, שם הם פתוחים מאוד. פעם היה לנו מתנדב שנחשב לסוג של סלב, והוא דווקא לא רצה שיידעו מי הוא. לכן, כאן היה לו יחסית נוח. גם מבחינה גיאוגרפית אין לנו מגבלות. לאחר מכן הבנו שמה שאנחנו חייבים לספק למתנדבים הוא מרחב וירטואלי משותף. לכן יצרנו בעבורם פורום סגור שהכניסה אליו היא למתנדבים בלבד. עוד הסקנו שאי אפשר להשאיר את הכל לגמרי וירטואלי. לכן, את ראיונות הקבלה, וגם חלק מההכשרה, אנו עושים פנים אל פנים. הרבה פעמים גם המתנדבים רוצים לדעת מול מי הם עובדים, וגם אנחנו כארגון רוצים לראות את מי אנו מכניסים לארגון".

גם מתימן וממלזיה
המתנדבים של ארגון סהר פועלים בשלוש קבוצות מרכזיות: כ-40-50 סייעים שמספקים תמיכה נפשית בשפה העברית; כ-20 סייעים שמספקים תמיכה בערבית (ועל הדרך, גם לתושבי מדינות ערביות ומוסלמיות שפונים לאתר - מתימן, מלזיה ועוד); ו-15 מתנדבים הנמנים עם סיירת סהר, שמחפשת ברחבי הרשת באופן אקטיבי אנשים שנמצאים במצוקה. תפקידם לפנות אל אותם אנשים, לספר להם על השירות של סהר ולא לתת להם להישאר לבד במצוקתם. העמותה מטפלת בכ-1,400 פניות בחודש ומספקת קו-חם טלפוני, הפועל מדי יום בין 21:00 לחצות.

צורך בתמיכה נפשית (cc-by-the next web)

לעתים חשים המתנדבים תסכול מסוים מכך שהכל אנונימי ושבדרך כלל לא ידוע להם מה עלה בגורלו של גולש מסוים לאחר הפנייה והטיפול בו, ואולם, לעתים הווירטואליות מופרת דווקא ביוזמת הארגון. "כשגולשים מאיימים לפגוע בעצמם, ואנשי המקצוע שלנו מקבלים את הרושם שמדובר במשהו רציני ומיידי, אנחנו מזעיקים משטרה אל אותו גולש", מספרת ארנון. "בסיטואציה הזו המשטרה הגיעה לבני נוער, למשל, אחרי שהם כבר בלעו כדורים, וכך חייהם ניצלו".

עמיתתה של ליאורה ארנון היא תמר ברגר-יעקב, מנחת התנדבות בארגון ג'וינט-התנדבות. במסגרת תפקידה היא בודקת כיצד אפשר לעזור לארגונים להשתמש יותר באינטרנט, בין השאר בכל הנוגע לגיוס מתנדבים. "התחום צובר תאוצה, אבל עדיין בחיתוליו, יחסית", היא מספרת. "בסקר שנערך בארצות הברית לפני כמה שנים נמצא שכחמישה אחוזים מכלל כל המתנדבים הם מתנדבים מקוונים. אני מניחה שכאן בארץ המספרים דומים. יש כאן ארגונים שמשתמשים במתנדבים כדי לסייע באינטרנט, כמו לפתח אתרים, לתרגם מאמרים וכן הלאה. חוץ מזה יש את עניין הסיוע הנפשי ברשת, כולל בארגון על"ם. יש גם לא מעט עזרה לימודית דרך האינטרנט, בעיקר מול אוכלוסיות של ילדים ובני נוער חולים או מרותקים. אלה הדברים העיקריים שיש כיום".

העובדה שההתנדבות יכולה להיעשות היום בשלט רחוק לא הופכת את הפעילות למעט טכנית, ואותנו למעט מכנים?
"זה לא הופך אותנו ליותר מכנים. המציאות היא שאנו נמצאים יותר באינטרנט. לכן, טבעי הוא שההתנדבות תגיע גם לשם. זה לא שהיו אנשים שהיו בחוץ ועכשיו מתנדבים ברשת, אלא, למשל, אנשים שממילא לא היו יכולים להתנדב בחוץ, כמו נכים או הורים לילדים קטנים או אנשים שלא קל להם להתנדב מסיבות שונות, וזה מנגיש את האפשרות".

אז גם את צופה עתיד חיובי לנושא?
"בהחלט. לדעתי ההתנדבות תהיה יותר ויותר ברשתות החברתיות, כי זה המקום שבו הגולשים ממילא נמצאים. השדה רוחש כיום. האינטרנט הוא מקום מאוד אקטיבי, שבו אנשים מנסים לחולל שינויים, החל מענייני Like ועד להוצאת אנשים לרחוב. קורים שם הרבה דברים היום, ואני מניחה שזה ימשיך ויתעצם".