זאת אינה עוד מצווה

האמת היא שמפתיע למדי שזה לא קרה עד עכשיו. כבר תקופה ארוכה מתחממת ההתנגשות הבלתי נמנעת בין החקיקה הדמוקרטית, זו המתיימרת לגעת כמעט בכל נושא, שהרי "הכל שפיט", ובין אורח החיים היהודי, ואם תרצו - ליבת היהדות. אין מדובר בקצפת, כמו מאבקים בעד ונגד תחבורה ציבורית בשבת, פיתות בשופרסל בפסח או רק באבו גוש. פתאום, כשאוסרים עליך למול את בנך, כמו שקורה ממש עכשיו בגרמניה, השאלה האלמותית שמלווה אותנו כבר 64 שנה - שעון הקיץ, קווים לדמותו: עד סוף ספטמבר או תחילת אוקטובר? - נראית כמו מריבת ילדים בארגז החול.קשר עמוק עם אלוקים. טקס מילה (פלאש90)

רבה של העיר הוף דוד גולדברג נתבע בשל מילה של תינוק - עניין שהוגדר בתביעה כ"פגיעה גופנית" בילד. הפרקליט גרהרד שמידט אישר שמתקיימים הליכים משפטיים נגד הרב גולדברג/ רופא מהעיר הסן הגיש נגדו תלונה, בהתבססו על פסיקת בית המשפט בקלן, שקבע כי מילה מסיבות דתיות עשויה להיחשב כפשע. כמו שכולנו זוכרים, בגרמניה מייחסים חשיבות עליונה לשמירה על צלם הגוף האנושי. במיוחד של יהודים.

זה לא המקרה הראשון: כבר שנים ארוכות שבמדינות שונות באירופה - שווייץ והולנד, למשל - לא רואים בעין יפה את דיני השחיטה היהודית. חדשות לבקרים מתעוררות שם קבוצות שונות, שדורשות בשם כבודם הרמוס של בעלי החיים לאסור את השחיטה היהודית המקומית, ולמעשה, להכריח את היהודים המקומיים לייבא לקהילותיהם בשר ממדינות אחרות - דבר שמייקר כמובן באלפי אחוזים את עלותו ועלול לשמש שיקול רציני אצל יהודים קצת פחות מחוברים למסורת בבואם לרכוש מגש כרעיים כדי להתקין ממנו ארוחת ערב משפחתית. כאילו לא היה הציד אחד מענפי הספורט הפופולריים באירופה הקלאסית וכאילו רשתות כמו מקדולנד'ס ו-KFC אינן פזורות שם כמו פטריות אחרי הגשם.

האמת היא שמבחינת יהודים, אין מדובר בחידוש גדול. אפשר לספור על כף יד אחת את השנים לאורך ההיסטוריה שבהן היתה לבני עמנו אפשרות לקיים את כל מצוותיו של הבורא. כבר היו פה רומאים ויוונים שלא חיבבו את רצוננו ללמוד תורה; גם היינו בספרד, שם האינקוויזיטורים לא ראו אתנו עין בעין את שמירת השבת; המהפכנים של רוסיה ממש לא רצו, וזה אנדרסטייטמנט, שנטבול במקווה או נמול את בנינו; וגם הדלקת נרות חנוכה וצום ביום כיפור לא היו עניין של מה בכך במקומות כמו אושוויץ ומיידנק.

כל זה רק מחדד את התודה שאנחנו צריכים להכיר לה' על האפשרות שניתנה לנו לקיים כאן, בארץ הקודש, את כל מצוות התורה, בלי שנצטרך להגיף תריסים, לעלות על המוקד או להסתתר במערות. אבל מכיוון שבמדינת היהודים מוכרחים לסבך גם את מה שניתן בקלות, ויותר ויותר תהודה ניתנת בתקשורת לבודדים שמחליטים "לא להטיל מום בעולל חסר ישע באמצעות טקס פגאני" ומנסים לצייר את ברית המילה כאילו היתה דוגמיות הפורמולה שדוחפים ליולדת לאחר הלידה - אפשר לקחת, אפשר גם לא. האמת שונה, כמובן. ברית מילה היא לא סתם עוד מצווה; היא על תקן אות בין אלוקים לעם הנבחר. לא סתם הקפידו אלפי יהודים לאורך הדורות לקיימה גם במחיר של מסירות נפש.

בעבר התעורר דיון מעניין בקרב גדולי ישראל בשאלה של מי זכות ברית המילה גדולה יותר - ישמעאל או יצחק. לכאורה, זו של ישמעאל - נער בן 13 שבהחלט היה יכול לסרב ל"קפריזה" החדשה של אביו ולהודיע לו כי גופו ברשותו. למרות זאת, הוא הסכים לחתוך את אחד מאיבריו, רק כי אביו טען שאלוקים ציווה אותו על כך. יצחק, לעומת זאת, היה פספוס בן שמונה ימים כשנימול. איש לא שאל אותו, וזכות הסירוב לא היתה קיימת.

ובכל זאת, ברית המילה של יצחק נעלה יותר. דווקא היותו בן שמונה ימים, חסר הבנה או דעת, היא שיצרה במעשה שנעשה בו קשר עמוק מטעם ומדעת עם אלוקים. הקשר של ישמעאל, לעומת זאת, היה מבוסס על הבנה שכלית, כזו שמחר יכול מחקר כלשהו מאוניברסיטת ייל או פסיקת בית משפט מקלן להחליט שאינה נכונה.