הגיע הזמן לחזור הביתה

לפעמים שואלים אותי מתי חזרתי או יצאתי בשאלה. אני עונה שעזבתי את הדת, אבל לא את היהדות.

" הבעל שם טוב הציג בפני העולם את האלוהים שהוא האמין בו: אלוהים של אהבה וחיבור, אלוהים שיצר שורש של אור אינסופי ונתן לבני אדם כוח להתחבר לשורש - או להמשיך להעביר חיים שלמים בקליפות "

העולם הדתי העניק לעולם גרסה מסוימת של עבודת האל, שלא התאימה לי, וגם כיום לא נראית לי נכונה. אני ורבים מחבריי הרגשנו שעבדו עלינו, שהוציאו את אלוהים החוצה וסיפרו לנו עליו סיפורים: שהוא דופק חשבון וכועס ואוהב ועוד מאפיינים אנושיים של אלה שעיצבו אותו בדמותם.

אני מאמין שאלוהים לא נמצא מחוץ לנו. הוא בתוכנו, הוא אינסופי, ואנחנו חלק בלתי נפרד ממנו. מקורה של המילה "יהודי" הוא באבא הקדום שלנו יהודה, אבי שבט יהודה. זה השבט היחיד שנשאר שלם כשעשרת השבטים גלו בעולם ונעלמו. יצאתי למסע חיפוש בתוכי ומסביבי, מסע בעקבות אבי השבט שלי, האבא הגדול, היהודי הראשון, ואחר אבא של סבא שלו אברהם אבינו. 

אלברט איינשטיין שינה את צורת החשיבה של בני האדם כשהסביר שאנרגיה וחומר הם היבטים שונים של אותה המהות. בתחילת המאה ה-20 אהבו בני האדם ליצור הפרדה. הם לא אהבו שמשנים את תפיסותיהם הישנות.

שינה את התפיסה

הבעל שם טוב ייסד את תנועת החסידות לפני כ-200 שנה. דרך תורתו וחסידיו הוא שינה את מערכת ההפעלה הישנה של היהדות הגלותית האירופית: הוא טען שאין דבר שהוא רע בשורשו, אלא שבשורש הכל טוב, אור אינסופי שמאיר ללא שינוי. השינוי הוא בנו, המקבלים את האור, וכדי לתקן בעיה הקיימת על פני השטח, צריך לרדת לשורשו של עניין. הוא התבסס על התפיסה החסידית הקבלית "אין עוד מלבדו": הכל אחד. אנרגיה וחומר הם היבטים שונים של אותה מהות. 

באותה תקופה קמו לבעל שם טוב מתנגדים חריפים שראו בו את אויב היהדות. אלה היו אותם משווקי אלוהים שיצרו את אלוהים בדמות עצמם: הוא כועס והוא סופר את פשעיך והוא מבדיל ומפריד. הבעל שם טוב הציג בפני העולם את האלוהים שהוא האמין בו: אלוהים של אהבה וחיבור, אלוהים שיצר שורש של אור אינסופי ונתן לבני אדם כוח להתחבר לשורש - או להמשיך להעביר חיים שלמים בקליפות.

חלק חשוב מהעניין הוא כמו אז, לפני 2,000 שנה, יציאה מהיהדות הגלותית שיצרה דת שמבוססת על הפרדה ופחד ושיבה ליהדות הארצישראלית של שבט יהודה שאנו בניו ולסבא רבא של יהודה - אברהם אבינו' מכניס האורחים, הראשון שניתץ את הפסלים והבין את אחדות המציאות.

גם אותו אלוהים אוהב- ג'ה

החזרת היהדות המקורית היא קיום הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ (שמות כ"ה פסוק ח'). דבר האינסוף הוא רצונו לשכון בתוך הלבבות. אין צורך במוסדות שיישאו את שמו לשווא, וזכותו של כל אדם לעצב את המקדש בתוכו כרוחו הטובה עליו. אפשר גם לקרוא לאינסוף באינסוף שמות -  אהבה, אלוהים, או בשם האהוב עלי ועל בוב מרלי, ג'ה (Jah).

אז איך מחזירים את רעיון הציונות לשורשו? איך מחזירים תקווה, חיבור, חיבוק, אמון ואמונה בין אחים שהתרחקו ונבלעו בקליפות? האם יש עוד סיכוי לאהבה? אני מאמין שאי אפשר בלי יהדות - יהדות שלא נופלת לקלישאות הדתיות שמפספסות את המהות האחדותית ומתרכזות באנרגיה ובחומר בנפרד. משפחה לא בוחרים. שבט יהודה הוא המשפחה שלנו, והגיע הזמן לחזור הביתה.