"רופא בלי אג'נדות הוא טכנאי"

אולי תתפלאו, אבל בין כל בעיות הפוריות והרווקות המאוחרת שלא ברצון, אחד הדברים שמטרידים את רופאת הנשים ד"ר חנה קטן יותר מכל נוגע למניעת הריונות מיד אחרי הנישואין. "יש היום המון אמירות נוסח 'אני עדיין לא מוכנה' או 'אני לא רוצה ילדים כרגע'", היא אומרת. "קשה לי לשמוע את זה. אני מתחלחלת, אבל זו מציאות שנולדה בין השאר מהשפעת המערב. אני וחברותי, לא חשוב כמה היינו עמוסות ובאיזה מצב כלכלי היינו - הדבר הכי חשוב היה שנהיה אימהות. זה היה החלום הכי גדול ונשגב. וזה לא בגלל שלא היינו מספיק עמוקים ומתבוננים בקשיי החיים, טרדות הפרנסה וכו'. היינו פשוט לא מסובכים".מתעדת חוייות כדי לשרוד במקצוע. ד"ר חנה קטן

אז תכירו את ד"ר חנה קטן, אם טרם שמעתם עליה. בעלת מרפאה פופולריות לנשים, מומחית לפוריות, בעלת טור בעיתון "בשבע", בת 53 ואמא לכמות נכבדה של ילדים. את המספר המדויק היא מעדיפה שלא להסגיר כאן, ורק מבקשת: "תכתוב שזה יותר מעשרה. במהדורה הראשונה של הספר היה כתוב כמה ילדים יש לי, זה מאוד כאב לי, ובמהדורה השנייה כבר הורידו את זה. זו משפחה מאוד גדולה ביחס לאמא שעובדת בעבודה מאוד תובענית, והקיצוניות הזו זועקת לשמים, לכן להדגיש את זה יהיה מיותר". כמו שהבנתם, ספרה החדש, "חיי אישה" (הוצאת ספריית בית אל) יצא לאחרונה, ובו היא למעשה מקבצת חלק גדול מהתובנות, מהידע ומהעצות שצברה במרפאתה לאורך השנים - וגם באופן אישי, כאם, רעיה ורופאה בכירה. בספר פוסעת ד"ר קטן בין שלבי החיים השונים - חתונה, הריון, לידה ואפילו המעבר לסבתאות - כשהכל שזור בסיפורי נשים, טיפים, חוויות ותובנות פרקטיות כמעט בכל תחום נשי.

"הספר נוצר בעקבות עבודה של שנים", מספרת ד"ר קטן על תהליך לידתו של הספר. "במהלך השנים פגשתי כל מני חוויות מעניינות. חלק מההישרדות במקצוע הזה היה לתעד את אותן חוויות כדי לספר לילדים או לבעלי או לחברה. כל השנים אמרתי שאני חייבת להוציא ספר שישרת את הציבור שלנו, ויחלוק את הניסיון שיש לי בנושא. במהלך השנים כתבתי המון מאמרים לעיתון 'בשבע', כך שהרוב היה מוכן".

בהקדמה לספר את כותבת שרצית להעניק מהשקפת עולמך. מהם הדברים שהיה לך הכי חשוב להעביר?

"נושא אחד שמאוד בוער בי הוא שיש לבצע מעקב הריון רגוע ולא לחוץ. יש למנוע עד כמה שאפשר הפחדת נשים, בדיקות מיותרות, ולקדם הסתכלות יותר אופטימית על ההריון. נקודה שנייה היא מניעת רווקות; יש לנסות לעזור לנשים להתחתן ולנשים ללדת, ולמנוע בעיות של פריון לפני שמגיעים לגיל מאוחר. צריכים ליידע אותן לא על מנת להפחיד אלא על מנת לתת להן כוח לצאת לחיים בצורה יותר מושכלת, ולא לזרום בזרם החיים בצורה לא מתוכננת. הנקודה השלישית נוגעת לטיפולי פוריות. אי פריון הגבר היא בעיה מאוד כואבת ובעייתית. אין רופא שלא נתקל בבעיה הזו, וזה לא מספיק מדובר. נושאים אחרים שהיה חשוב לי לדבר עליהם הם היופי של משפחה מרובת ילדים, גידול ילדים וקריירה, תסכולים של נשים שעובדות בעבודות תובעניות ועוד".

למה נמשכת דווקא לתחומים האלה? חווית בעצמך דילמות או בעיות דומות?

"חוויתי את חלקן. חוויתי לידות, ברוך השם. חוויתי גם הפלות. את נושא המשפחה הגדולה חוויתי ואני חווה. בעיות פריון על בשרי לא חוויתי".

בניגוד לשאר תחומי הרפואה, מדובר בנושא רגיש במיוחד. בעיות פוריות ורווקות מאוחרת נושקות בין השאר גם להיבטים נפשיים, מוסריים, הלכתיים.

"בהחלט, וזה בניגוד לתחומים אחרים ברפואה. באורתופדיה, למשל, אין הרבה דילמות מוסריות. אנחנו בגינקולוגיה עוסקים בעיקר החיים - תכנון משפחה, עזרה לאישה להיכנס להריון וכו'. דילמות אתיות שלובות בנושאים האלה. וכל הזמן יש שאלות התחום. שואלים אותי, ואני עונה כמו כספומט, גם אם אני בטיול או בכותל. לכל אישה יש שאלות שנוגעות ישירות לחיים שלה. זה לא כמו אורתופד שרק אם שברת את הרגל או נפגעת באופן מסוים, אתה הולך אליו. אישה חווה הרבה דברים בגיל הפריון, עוד מגיל צעיר מאוד, ולכן העיסוק בכך רחב, והרבה שאלות עולות ונוגעות לכל מכלול המשפחה". " כל הטכניקות של ההרגעה מאוד חשובות. הרבה מהנשים שאני רואה הן פקעת עצבים. הן מאוד לחוצות וכאובות, שהרי טיפולי הפוריות מיצרים לא מעט כאב ובדידות. כל מי שעוברת את התהליך הזה צריכה למצוא מקום שבו היא מוצאת מרגוע - דמיון מודרך, חשיבה חיובית, יוגה, מדיטציה, ריקוד, שיאצו וכן הלאה. מצד אחד טוב שיש את זה, מצד שני הדבר מעיד שהדור מתוסבך ולא פשוט "

עוד לפני שלב המשפחה, את נתקלת בלא מעט נשים שחוות רווקות מאוחרת, למרות שיש להן רצון גדול להקים משפחה. למה התופעה הזו הגיעה לממדים כל כך רחבים, לדעתך?

"או, זו שאלת המאה. אני כרופאה התחנכתי שאנחנו קודם כל מחפשים את הסיבה לתופעה, ולא מתנפלים על תופעה לפני שמבינים למה היא קורית. גם בנושא הזה אני מנסה כבר שנים לחקור. אני מאוד כואבת את הנושא הזה. לדעתי הדלה המציאות הזאת נובעת מכמה סיבות: השפעת תרבות המערב, סדרי עדיפויות שהשתנו, וחיפוש שלמות. רבים היום פרפקציוניסטים מאוד לעומת מה שהיה בעבר, ולכן התהליך מסורבל ומתארך. בכלל, הנוער משהה תהליכים, כי הוא מתבונן ומעמיק בכל דבר. במקביל לכך, גם אנחנו כהורים לא עוזרים מספיק לילדים, כל ראש אולפנה וישיבה ותיכון אמור להיות שדכן מובנה בכל מוסד. זה צו השעה. אני כל כאובה מזה. יש בנות נפלאות, שהשנים עוברות והן לא מקימות משפחות. זו הבעיה מספר 1 בציבור הדתי-לאומי".

אם נעבור לנושא הפוריות, מה דעתך על טיפולים אלטרנטיביים? מניסיונך, זה עובד?

"אני מאוד בעד. אבל לא טיפול אלטרנטיבי-חלופי אלא משלים. כל הטכניקות של ההרגעה מאוד חשובות. הרבה מהנשים שאני רואה הן פקעת עצבים. הן מאוד לחוצות וכאובות, שהרי טיפולי הפוריות מיצרים לא מעט כאב ובדידות. כל מי שעוברת את התהליך הזה צריכה למצוא מקום שבו היא מוצאת מרגוע - דמיון מודרך, חשיבה חיובית, יוגה, מדיטציה, ריקוד, שיאצו וכן הלאה. מצד אחד טוב שיש את זה, מצד שני הדבר מעיד שהדור מתוסבך ולא פשוט.

"כל מה שקשור לצמחי מרפא - מזה הייתי נזהרת. חלק גדול ממה שנמכר כתכשירים טבעיים הם אחיזת עיניים. בתי מרקחת מרוויחים מדברים כאלה, וזה מאוד מסוכן. ילקוט רועים, מסטיק תימני, מחזורון - הדברים האלה לא נבדקו חד משמעית. לעומת זאת מחטים זה דבר מצוין, וכך גם התעמלות מכל סוג, רפואה סינית, וכמובן הדרכה לתזונה טובה ומאוזנת".

מחויבת כלפי שמים

 כמו שבטח שמתם לב, ד"ר קטן לא מצניעה את האג'נדה האישית שלה - ילודה, אמונה, יהדות ומה שביניהם. גם ההתנהלות שלה במרפאה כוללת התעניינות בחייהם האישיים של המטופלים, עצות רוחניות ועוד. כשאני שואל אותה איך מגיבות לכך מטופלות חילוניות שמשדרות לעתים על תדר אחר, היא נזכרת במקרה שקרה לה היום ממש. "היום הגיע אליי למרפאה בחורה בת 36, חילונית, צפונית. היא רצתה שאתאים לה דיאפרגמה למניעת הריון. אמרתי לה 'את רוצה שאתפלל עליך שתפספסי?' וצחקנו. בהמשך דיברנו על כך שהשעון הביולוגי מתקתק, ואולי צריכים להקפיא ביציות. יצאנו חברות טובות, החלטנו שעד ראש השנה הבא - או שהיא תשלח אליי הזמנה לחתונה או שהיא תקפיא ביציות".לפסוע בין שלבי החיים

ומה עושים כשיש סתירות בין ההלכה לבין כללי הרפואה המקובלים אצל רוב הרופאים?

"אני לא יודעת מה רוב הרופאים עושים. אני מחויבת קודם כל כלפי שמים. זה הכיוון, ואני מנסה שזה יסתדר גם עם האתיקה הרפואית. אם זה מתנגש - או שאנסה לצאת משם או שאבחר בדרך ההלכתית. בנושא של הפסקות הריון, ברוך השם אף פעם לא יצא לי להפסיק הריון - גם בגלל שדאגתי לכך. זו עבודה לא נחמדה לאף רופא, אבל לאדם ירא שמיים אסור לשתף פעולה עם משהו כזה. אז דאגתי שלא אהיה במקום כזה. היו אצלי בנות שרצו יעוץ ועזרה בהפסקת הריון, ואמרתי שאני לא יכולה לעשות את זה. ניסיתי לדבר על לבן, שזה, אגב, מותר על פי חוק. יש לי אג'נדה, אין מה לעשות. אני חושבת שלכל רופא יש אג'נדה. בלי זה הוא עלול להרגיש כמו טכנאי, ולא כמו אדם עם שליחות".