תהיי פיה ותשתקי

שוב הגיע פורים, החג שבו אנחנו יכולות להיות לכמה שעות מי שאנחנו לא, וגם בתור בוגרות, לחזור ולשחק ב"כאילו". אבל דווקא פורים, החג שמבקש מאיתנו להפוך את עורנו ולהתחפש למשהו שאנחנו לא, טומן בחובו קיבעון ושגרה דכאנית: זו משתקפת בקטלוגים של החברות הגדולות שמוכרות תחפושות, שמקבעות סטריאוטיפים של מה גברי, מה נשי ומה נחשב סקסי. 
 

פעם, וזה לא היה מזמן, ילדים התחפשו בעיקר לדמויות קלאסיות, חלקן מהמגילה וחלקן ייצוגים של מקצועות ודימויים נפוצים (ליצן, כבאי, נסיכה, רקדנית), או לדמויות מפורסמות מסרטים ומאגדות (כיפה אדומה, סופרמן, מיני מאוס, שלגייה, באטמן). היו גם "צומח" ו"דומם": פרחים, טלוויזיה, פעמון וכדומה, כיד הדמיון הטובה. עם השנים והשינויים, השתנו גם התחפושות. למעט פעוטות, קשה למצוא כיום ברחובות ליצנים ופיות, ורוב התחפושות שאובות מעולם הילדים העכשווי, הכולל בעיקר דמויות מסדרות אהובות. איפה הליצנים? מתוך האתר של כפר השעשועים

כחודש לפני החג, הופצו בתיבות הדואר ובעיתונים קטלוגים של שתי חברות - כפר השעשועים ושושי זוהר - המציגים את מבחר התחפושות לשנת תשע"ג. על שער הקטלוג של כפר השעשועים מצוין כי התחפושות הן בעיצובו של יובל כספין, ומופיעות בו תמונות של שני פעוטות מחופשים לפיל ולצב (לא ממותגים), ילד המחופש לדרדס, ילדה ושני ילדים בוגרים בתחפושות המותג "Spy פסטיגל", שלוש ילדות קטנות בשמלות של שלגייה ונסיכה, ילדים מחופשים לשוטר, לחייל זר ולשחקן כדורגל, ובתחתית השער, שתי ילדות באדום - אחת עם נקודות ואחת עם לבבות - ליצנית, פיראט ורקדנית.
 

בשער של שושי זוהר יש יותר מותגים: "מיקי", "גיבורי האור", "מר עגבנייה", "יובל המבולבל", "קופיקו", "רינת הנסיכה", "דוד חיים בובו", "מיכל הקטנה", "מותק של פסטיבל 5 - הרפתקה בארץ הקסם" ו"Spy פסטיגל". על השער האחורי מופיע מגוון נוסף של תחפושות, ולכולן יש שם. לבנים: אהרון הכהן, חסיד לבן, חסיד שחור זהב, חסיד לבן זהב, חסיד שחור, משה רבנו, אברהם אבינו, דוד המלך, ספר תורה. לבנות: רחל אמנו ורבקה אמנו (שהדבר היחיד המבדיל ביניהן הוא השם הכתוב על השמלה) ותחפושת נוספת ששמה "כלת השבת" - שמלה צחורה שמעליה חלק הנראה כמעין מפה קטנה של שבת שפורשים על החלות. 

הוא שוטר, היא נסיכה

בסך הכול, שני הקטלוגים די דומים. היכן נמצא השוני? כרגיל, בהבניה החברתית של מה המשמעות של להיות גבר/בן ומה זה להיות אישה/בת. ההבחנה בין שני המגדרים באה לידי ביטוי בתחפושות בשני אופנים מרכזיים: בתמה של התחפושות (מה הן תחפושות נשיות ומה מתאים לתחפושות גבריות) ובמידת העור החשוף של כל קבוצה מגדרית. 

כבר על שער הקטלוג של כפר השעשועים אפשר להבחין בבירור בנושאי התחפושות ובצבעיהן: הבנים בצבעים כהים ובכחול-אדום, בתפקידי שוטרים, נינג'ות, כדורגלנים וכדומה, ואילו הבנות בצבעי פסטל ובוורודים ואדומים של רקדניות, נסיכות וילדות חייכניות עם סוכריות על מקל - כמעט כולן בשמלות מנופחות. יש חריגה אחת: ילדה בלבוש עור שחור צמוד (וחושף זרועות) של "Spy פסטיגל". השער של שושי זוהר יותר יוניסקסי: אמנם נשמרו בו המקומות לתפקידי מגדר מסורתיים - נסיכות לעומת גיבורים בעלי כוחות על, אולם יש בו שתי קבוצות מותגים ("Spy פסטיגל" ו"גיבורי האור"), המציגות בנים ובנות בתחפושות זהות, ועוד זוג, ילד וילדה, בתחפושת לא ממותגת אך דומה מאוד. רוב התחפושות לנערות חשופות, וחלקן אף יותר חושפניות ממה שנהוג ללבוש בקיץ: החצאיות קצרצרות, החולצות בלי שרוולים ומלוות במחשוף עמוק. גם התחפושות לילדות הקטנות לא מציגות לבוש תואם לעונה או לגיל, אלא שמלות בלי שרוול או בעלות שרוול קצר וחצאיות או שמלות המותירות את הרגליים מופקרות לחסדי השמש, אם תחליט לצוץ ביום החג. 
 

עיון בגוף הקטלוגים מציג תמונה דומה: הילדות והנערות לבושות כמעט כולן בשמלה או בחצאית בצבעי ורוד-אדום-סגול וקשת צבעים בסגנון פסטלי ורך. יש להן כתרים, כנפיים וקוקיות, הן חייכניות ומאופרות בסומק ורוד ובשפתון אדום ומשדרות מתיקות. הילדים והנערים, לרוב בצבעים כהים או צבעוניים ועזים, לעתים בעלי הבעה קשוחה, משמשים במגוון דמויות שמשדרות אפלוליות או כוח ועוצמה: שוטרים, חיילים, אסטרונאוטים, טייסים, סוכנים, נינג'ות, שלדים, עטלפים, רוחות רפאים, אנשי זאב, אנשי מסמרים, זומבים, כדורגלנים, בנאים וציידים. בתחפושות של תפקידי רפואה אפשר למצוא רופאים (בנים) ואחיות (בנות). 

עם זאת, פה ושם, בעיקר בקטלוג שושי זוהר, אפשר למצוא חריגות מהמקובל, כמו אישה כבאית (בשמלת ויניל קצרצרה וחשופה, שכלל לא מייצגת לבוש של כבאיות אמיתיות), נהגת מונית ונהגת מרוצים (חשופות רגליים וחזה), חיילת ורב חובלת עם סיפור דומה, שוטרות (אחת עם בטן חשופה), ארבע ילדות המדגמנות צבי נינג'ה בתלבושת המקובלת, ספיידרוומן אחת חשופה ואחת עם התלבושת המקורית. בוב ספוג והדרדסים מציגים תחפושות לשני המגדרים, אולם בשני המקרים תלבושות הבנות הן שמלות קצרות, ואילו תלבושות הבנים מכסות את כל גופם. 

אז כן, אפשר לראות זליגה מועטה מתפקידי המגדר המקובלים, אך חשוב לשים לב שבכל המקרים הבנות הן אלה שיכולות לקבל חלק מהתפקידים הגבריים, ולעומת זאת, שום ילד לא התחפש לתפקיד הנחשב נשי. הזליגה מעלה בעיה נוספת: תלבושות הבנים מלאות ומותאמות לעונה (מכנסיים ארוכים וחולצה ארוכה, או גלימה המכסה את כל הגוף), ואילו רוב התחפושות לנערות חשופות, וחלקן אף יותר חושפניות ממה שנהוג ללבוש בקיץ: החצאיות קצרצרות, החולצות בלי שרוולים ומלוות במחשוף עמוק. גם התחפושות לילדות הקטנות אינן מציגות לבוש תואם לעונה או לגיל, אלא שמלות בלי שרוול או בעלות שרוול קצר וחצאיות או שמלות המותירות את הרגליים מופקרות לחסדי השמש, אם תחליט לצוץ ביום החג.

תוספת סקסית. מתוך האתר של כפר השעשועים
אחת הדוגמאות הקלאסיות, שמחדדת את ההטיה הנזכרת כאן, היא תחפושת ה-Angry Birds, המבוססת על המשחק הידוע. בעוד שבמשחק דמויות הציפורים הן תפוחות ועגלגלות, בקטלוג של כפר השעשועים מופיעים שני סוגי תלבושות: הגברים לבושים בדמויות הציפורים, הזהות לדמויות מהמשחק - תלבושת לפלג הגוף העליון, הרגליים מכוסות במכנסיים שחורים; ואילו האישה המופיעה לצדם לבושה בשמלה אדומה וקצרצרה שעליה הדפס של תמונת הציפור.

תתפשטי, את פרוצה

ההבדלים האלה לא באמת מפתיעים לנוכח ההבניות החברתיות הנוגעות ללבוש גברי מול לבוש נשי. מעבר לכך, ההבדל הזה מחדד תפיסה שרווחת כבר כמה שנים וחוזרת , ומדי פורים בשיח ברשתות החברתיות: בפורים נשים מתחפשות לכל דבר בתוספת "סקסית" - שוטרת סקסית, פיה סקסית, מפלצת סקסית. ההנחה הלא מובלעת כאן, שאינה מייחדת את פורים, היא שסקסית פירושו לבושה בכמה שפחות בגדים, כמה שיותר עירומה.

הנקודה הזאת מבהירה ביתר שאת את המוסר הכפול של החברה הפטריאכלית, שמשדרת לנשים מסרים כפולים: מחד גיסא - תתפשטי. ככה את יותר "סקסית" בעיני בעלי הכוח ומי שמכתיבים את הקוד החברתי; ומאידך גיסא, מי שמתלבשת חשוף היא פרוצה ומזמינה הטרדות מיניות ואונס. מעניין שזה קורה דווקא בחג הזה: יש הטוענות שבמיתוס המכונן שלו - מגילת אסתר - הגיבורה האמיתית היא ושתי. במשחקי הכס דאז, כשהמלך קרא לה כדי להשוויץ בגופה וביופיה מול חבריו הגברים, היא סירבה בתוקף - ושילמה על כך בכתרה ובמעמדה.

חלק ממשחק ההתחפשות, שמבחינת פלח אוכלוסייה זעום הוא עניין שבשגרה, הוא גם היכולת לשחק עם המגדר, להפוך אותו, לטשטש אותו או לקרוא תיגר על עקרונותיו הנוקשים. יש קשר הדוק בין יכולת משחק ליצירתיות, וכיום המרחב המשחקי הזה מצומצם יותר מתמיד. לדעתי יש לכך קשר גם לטרנד מיתוג התחפושות: בעבר, האפשרויות היו פתוחות יותר כי היצירתיות היתה מאפשרת לבחור בתחפושת יוניסקסיות או בתחפושת בלי שיוך מגדרי. כיום יש קיבוע מגדרי שנוצר על ידי המותגים הקפיטליסטיים, שהם חלק מהמערכת של תכתיבי החברה. 


הכותבת היא סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה, בוגרת לימודי פסיכולוגיה התפתחותית, פמיניסטית, מתגוררת בירושלים

 

בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי