"כאילו נטל ההוכחה שמדינת ישראל היא המקום הנכון לעם היהודי הוא עליי"

בנימין זאב הרצל היה משוגע.

ב-1902 הוא פרסם את הרומן "אלטנוילנד", שתיאר מדינה יהודית שתקום - תחזיקו חזק - בארץ ישראל. במזרח התיכון. משוגע, אמרנו?

אבל שנים לפניו היו מי שהתעסקו ברעיונות ריאליים. למשל, בית יהודי בארצות הברית של אמריקה. זה היה החזון של מרדכי מנואל נח, עיתונאי ודילפומט יהודי שחי בארצות הברית. ב-1825 הוא רכש חלקים גדולים מהאי האינדיאני גרנד איילנד, שממוקם סמוך למפלי הניאגרה, במטרה להקים בו את מדינת היהודים ולצרף אותה לארצות הברית. הוא קרא למקום "אררט", בהשראת מקום מנוחת המבטחים של תיבת נח לאחר המבול. הרעיון זכה לתשומת לב תקשורתית גדולה בעולם, ולנח היה בסיס משפטי מאורגן והשפעה פוליטית. נדמה שהקמת הבית הלאומי ליהודים בארצות הברית היא רק עניין של זמן.דביר בנדק. מתוך ההצגה "בחזרה לאישראל"

טוב, כולם יודעים איפה אנחנו היום.

על אף הרעש הגדול שחולל נח, היהודים לא נענו לקריאתו. הרבנים באירופה חששו שקהילותיהם יתרוקנו והציגו את נח כמשיח שקר, וכך חלומו הגרנדיוזי הלך לעולמים.

הסיפור הזה ריתק במשך שנים את הסופרת והמחזאית נאוה סמל, והוא הבסיס לרומן "אישראל" שיצא ב-2005, ומציג היסטוריה אלטרנטיבית, עולם שבו תוכניתו של נח הצליחה ומדינת היהודים הוקמה באמריקה. כשנת 2013, במסגרת פסטיבל תיאטרונטו, עלתה הצגת היחיד "בחזרה לאישראל" - בבימויו של אלדד זיו ובכיכובו של דביר בנדק - המבוססת על הרומן.

את הרעיון לסיפור סמל החלה לגבש עוד בסוף שנות ה-80, אז יצאה לתחקיר ארוך ואובססיבי בעקבות דמותו של נח ורעיון המדינה היהודית בארצות הברית. ככל שצללה פנימה הבינה שלא מדובר בתרגיל מחשבתי תיאורטי או ברעיון אינטלקטואלי: "הספר הזה נוגע במשהו שהוא במהות של הנפש שלי. כאילו נטל ההוכחה שמדינת ישראל היא המקום הנכון לעם היהודי הוא עליי".
 

למה דווקא עלייך?

"תראה, בספר אני לא מנהלת ויכוח עם נח, אלא עם סבא שלי".

כשהרצל חלם לראשונה על בית יהודי בארץ ישראל, מיליוני יהודים החלו לנהור לארצות הברית. אחד מהם היה סבה של נאוה סמל, שהיגר ב-1919. "הוא נטש את המשפחה שלו. סבתא שלי ואבא שלי, שהיה בן שישה חודשים, נשארו באירופה, ונוצר קרע בתוך המשפחה", היא מספרת, "אבא שלי היה ציוני אדוק (יצחק ארצי ז"ל; ר.א), כל חייו הוקדשו למעשה הציוני. הוא היה חבר כנסת בישראל, איש פוליטי. סבי הניו יורקי, לעומת זאת, היה אנטי ישראלי שלא האמין בקיומה של מדינה יהודית עצמאית במזרח התיכון".

כשהיתה בת חמש חזר סבא שלה למשפחה אחרי 40 שנות היעדרות. "הוא התווכח איתי כילדה שאין סיכוי למדינת ישראל. את הוויכוחים הציוניים הראשונים שלי אני עושה עם סבא שלי. הספר הזה נכתב כהמשך לוויכוחים". " את הטיעונים שלה מציגה סמל על דרך השלילה. ב'אישראל' אנחנו מגלים חברה יהודית בלי כמה ממרכיביה הבולטים: ללא השואה (שממנה היהודים ניצלו), ללא הסכסוך הישראלי-פלסטיני (כי פלסטינים אין באמריקה), וללא אבן היסוד של כתבה זו: השפה העברית. זו גם היחידה שקמה לתחייה בסוף המחזה "

את הטיעונים שלה מציגה סמל על דרך השלילה. ב"אישראל" אנחנו מגלים חברה יהודית בלי כמה ממרכיביה הבולטים: ללא השואה (שממנה היהודים ניצלו), ללא הסכסוך הישראלי-פלסטיני (כי פלסטינים אין באמריקה), וללא אבן היסוד של כתבה זו: השפה העברית. זו גם היחידה שקמה לתחייה בסוף המחזה. "המסר שלי הוא שהעברית תחיה לעד", אומרת סמל, "המיקום, המרחב, הטריטוריה הם אולי הקירות, אבל המלט שעליו נוצקנו הוא השפה העברית".

אך חשוב למחזאית להבהיר: "זה לא מחזה מטיפני. הכוונה שלי היא להוציא את הצופה מהקיבעון המחשבתי שלו". קוראים רבים בוודאי מצרים כעת על חלומו הנגוז של נח, אבל ביקורו של אובמה בארץ - שהיה שטוף מילות אהבה בין שני העמים - אולי הוא צריך להזכיר לנו שגם מדינת ישראל היא קצת אררט.

(פורסם במקור לקראת פסטיבל תיאטרונטו בשנת 2013)

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי