הקלות לכלות

לישראלים רבים, תהליך רישום הנישואין הוא אחד המפגשים היחידים עם הממסד הרבני במשך כל חייהם. האם אפשר להפוך אותו לתהליך נעים וידידותי יותר?

התקופה שאחרי ל"ג בעומר היא "עונת החתונות". זוגות רבים עומדים בשבועות האלה מתחת לחופה, שוברים את הכוס וכורתים ברית, אך מאחורי החיוכים ודמעות האושר מסתתרים לא פעם סיפורים כאובים ולא נעימים, הקשורים בעיקר למערכת הביורוקרטית של רישום הנישואין, שאינה תמיד מתגייסת לטובת בני הזוג.

מי שומר על כבוד האישה? צילום: פלאש 90

 

עדי ברגר נרשמה לנישואין לפני כשנה. כחלק מתהליך הרישום ברבנות נדרשים בני הזוג להביא שני עדים שיעידו שהם רווקים. "אני זוכרת שאמרו לי להביא עדים גברים", משחזרת ברגר, "זה לא הפריע לי אז. חשבתי שזאת ההלכה, ואין מה לעשות". ברגר נישאה כדת משה וישראל, אך חודשיים לאחר מכן, התבקשה להעיד על חברתה הטובה ברבנות. ברגר אמרה לה בתחילה שאסור לקבל עדות נשים, כפי שנאמר לה חודשיים קודם לכן, אך מתברר שהנושא מורכב יותר. ברגר החלה להתקשר למועצות דתיות ולרבנויות שונות כדי לברר אם מותר לנשים להעיד על רווקוּת וקיבלה תשובות שונות ומשונות. "אף אחד לא ידע מה להגיד. היתה בורות בעניין הזה בקרב הרבנים - חלק אמרו שזה אסור על פי ההלכה, חלק אמרו שאלה הוראות של משרד הדתות, חלק אמרו שזו בכלל לא הלכה. לקח לי זמן להבין שזו עדות מִנהלית בלבד, ואין מניעה שנשים יעידו. בחוזר של משרד הדתות כתוב שצריך להביא שני עדים; לא כתוב שצריך להביא דווקא גברים, אבל מרגע שנוצר הבלבול הזה, זה התקבע".
 

ברגר פנתה למכון "עתים", המספק ייעוץ ומידע בנוגע למעגל החיים היהודי ומסייע לאנשים שנתקלו בביורוקרטיה הרבנית. מכון "עתים" פנה אל המשרד לשירותי דת, שהוציא הנחיה לרשמי הנישואין לקבל גם עדות של נשים לעניין רווקוּת. ההנחיה הזאת היא בסך הכול תזכורת לפסיקה

  • " הרבנות נשלטת בידי גברים עם דעות מיושנות ומקובעות. ההלכה עצמה לא כל כך שוויונית ויש בה אפליה כלפי נשים, אבל את זה אני עוד מסוגלת לקבל. הבעיה היא שגם המעטפת מסביב - כל הדברים שלא קשורים להלכה - לא שוויונית, בלי שום סיבה. רוב העובדים במועצות הדתיות הם גברים שמפחדים לערב נשים בתהליך בגלל שוביניזם או בגלל פחד ממדרון חלקלק " דומה של הרבנות הראשית משנת 2011, שפשוט לא יושמה בשטח. "אף אחד לא ידע שההחלטה הזאת קיימת", אומרת ברגר, "זוגות שבאים להתחתן לא מכירים את התקנות של המשרד לשירותי דת, ורובם מפחדים להעלות את הנושא בפני הרבנות. הם אומרים לעצמם: 'נעשה כל מה שהרבנות אומרת, וזהו", כדי לא להסתבך עם רשם הנישואין". 

 

למה זה כל כך הפריע לך? מדובר בסך הכול ברישום טכני, ביורוקרטי.

"זה אמנם עניין טכני, אבל זו רק דוגמה. הבעיה חמורה הרבה יותר. המוסד הזה נשלט בידי גברים עם דעות מיושנות ומקובעות. ההלכה עצמה לא כל כך שוויונית ויש בה אפליה כלפי נשים, אבל את זה אני עוד מסוגלת לקבל. הבעיה היא שגם המעטפת מסביב - כל הדברים שלא קשורים להלכה - לא שוויונית, בלי שום סיבה. רוב העובדים במועצות הדתיות הם גברים שמפחדים לערב נשים בתהליך בגלל שוביניזם או בגלל פחד ממדרון חלקלק. זה אבסורד שמדינת ישראל מתנהלת במרחב שוויוני ככל שניתן, אבל כל זה נעלם ברגע שחוצים את סף הדלת של הרבנות. תאר לך שהייתי מגיעה לתת עדות במשטרה ולא היו מקבלים את העדות שלי בגלל שאני אישה - זה נראה לך נורמלי? מדינת ישראל נמצאת במקום אחר, והרבנות תקועה מאחור".
 

יש תמורה לאגרה?

עו"ד דינה סלונים מטפלת כבר שנים בפניות של זוגות שנתקלו בקשיים מול מערכת בתי הדין והמועצות הדתיות. אחד ממאבקיה המרכזיים הוא לעידוד חתימה על הסכמי קדם נישואין, או בשמם האחר - הסכמים למניעת סרבנות גט. הסכמי קדם הנישואין נועדו למנוע מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לפרק את החבילה, בעיקר על ידי הטלת סנקציות על הסרבן. כיום, מי שמבקש שפקיד הרבנות יאשר את החתימה על הסכם הממון, שהוא הבסיס להסכם קדם הנישואין, משלם אגרה של 210 שקל, במקרה הטוב. במקרה הרע, רשם הנישואין כלל לא מכיר בהסכם. "במשך שנים, רשם הנישואין היה מסתכל על ההסכם ואומר: 'אני לא יודע מה זה, אני לא חותם על הדבר הזה' ומסרב לקבל את ההסכם", אומרת סלונים, "זה יצר מצב מאוד לא נעים כלפי הזוג. מספיק קשה לשכנע זוגות בחשיבות של הדבר הזה. לפני החתונה זוגות חושבים על רומנטיקה, והסכם שמנסה למנוע סרבנות גט לא נראה להם מתאים לאווירה הרומנטית של החתונה. אבל כשרשם הנישואין אומר להם: 'תעופו מפה כי אני לא מוכן לחתום', זה רק מגביר את הספקות".

צילום: פלאש 90

הבעיה, לפי סלונים, כפולה: כיום, על פי חוק, מחויב רשם הנישואין להודיע לבני הזוג שיש להם אפשרות לחתום על הסכם ממון, אך רשמי הנישואין לא תמיד עושים זאת. בעיה שנייה היא האגרה: גם אם בני הזוג חותמים על הסכם קדם נישואין, הם נדרשים לשלם בעבור אישורו על ידי רשם הנישואין - ללא כל סיבה מוצדקת - 210 שקל. "יש הרבה חורים בתחום הזה", אומרת סלונים, "יש מקומות שבהם רשם הנישואין לא מסכים לקבל את ההסכם, בלי שהוא מרגיש צורך להסביר מדוע. יש מקומות שזה מתקבל בסדר גמור. זה תלוי בגחמות של רשם הנישואין. אני שומעת על לא מעט מקרים של זוגות שלא קיבלו את ההסכם שלהם, וכשאני מנסה לשכנע אותם לפני החתונה להתלונן על כך, הם מפחדים ולא מעוניינים. אחרי החתונה זה כבר לא מעסיק אותם. תחשוב איזו הרגשה זו להשתכנע בחשיבות של ההסכם ולחתום עליו, ואז מגיע רשם הנישואין ואומר לך שהוא לא מקבל את זה, או שאתה צריך לשלם לו עוד 200 שקל. למה זה מוצדק?".
 

פקיד או פוסק?

אירוע נוסף שקשור ברישום לנישואין הוא הדרכת הכלות. כחלק מתהליך הרישום, מחויבת הכלה לעבור הדרכה אצל רבנית. זו מסבירה לה על הלכות טומאה וטוהרה ועל טבילה במקווה. מדובר באחת מן החובות הנלוות לתהליך הרישום, שבאופיו הוא מִנהלי. גם האירוע הזה מעורר חוסר נוחות בקרב נשים רבות. "פגשתי בנות חילוניות שזה בכלל לא מעניין אותן", אומרת עדי ברגר, "אומרים להן שם דברים יחסית פרימיטיביים - שהאישה צריכה לספק את צורכיו של הבעל, שהבעל הוא הראש של הבית והאישה צריכה להיות זמינה לו - כל מיני דברים כאלה, וכל זה מעוגן בחוק. יש יוצאים מן הכלל, התכנים משתנים ממקום למקום, אבל אין פיקוח, ואיש הישר בעיניו יעשה. למה בחורה שרוצה להתחתן מחויבת לעבור את החוויה הזו?".


עו"ד אלעד קפלן

"הדרכת כלות היא אחד השטחים האפורים בין הצד ההלכתי לצד המִנהלי", אומר עו"ד אלעד קפלן ממכון עתים, "תהליך רישום לנישואין הוא תהליך מִנהלי, ואין לו שום השלכה על הכשרות של החופה. הדרכת הכלות היא תהליך חינוכי - למה הוא צריך להיות מוטמע פנימה במסגרת הרישום? רשם הנישואין אחראי על הפרוצדורות המִנהליות - הוא צריך לבדוק את כשירות בני הזוג להינשא, וכשמתעוררת שאלה הלכתית, הוא צריך להפנות אותה הלאה. אבל הוא פקיד, הוא לא פוסק הלכה; הוא עוסק בצד המנהלי. חלק מרשמי הנישואין מנסים לכפות את עמדתם ההלכתית אף על פי שאין להם רשות לעשות זאת. אני מציע שהרשם יהיה אחראי על התהליכים הטכניים, והרב, עורך החופה והקידושין, ידריך את בני הזוג בצורה מכובדת ובלי פגיעה בכבודה של האישה. במצב הנוכחי, אנחנו מפסידים מכל הכיוונים".
 

האם יש תקווה להפוך את תהליך רישום הנישואין - שהוא, לישראלים רבים, המפגש היחיד עם הממסד הרבני במשך כל חייהם - לתהליך נעים יותר וידידותי יותר? עו"ד קפלן סבור שכן ופועל למען המטרה הזאת. הפרוצדורה, הוא אומר באמונה גדולה, יכולה להיות טובה יותר. הרצון לתקן מניע אותו ואת חבריו לדרך - וברגעים מסוימים, הם גם מצליחים. 

מחשבים מסלול מחדש


 

בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי