להסיר את החסמים בשוק הנישואין

אחת המילים האהובות על הפוליטיקאים היא "רפורמות". בממשלה הקודמת בלט משה כחלון ברפורמת התקשורת. "תהיו כחלונים", קרא נתניהו לשריו. הרפורמה מולידה תקווה לעתיד טוב יותר, אך נתקלת בהתנגדויות המעדיפות לשמר את המצב הקיים. תנאי הכרחי להצלחת רפורמה הוא מנהיגות פוליטית נחושה. תנאי נוסף הוא התגברות על אינטרסנטים שונים, המעדיפים לשמר את המצב הקיים. ודוק: המושג "אינטרסנטים" איננו מצביע, בהכרח, על בעלי אינטרסים שליליים. יש אינטרסים כיתתיים לגיטימיים (כמו אלה המיוצגים על ידי ועדי עובדים), ויש אינטרסים ציבוריים מהותיים סותרים. יש לשקול הפסד רפורמה כנגד שכרה.

ישנם המתנגדים לרפורמה מטעמים בולשביקיים; "ככל שיהיה רע יותר - יהיה טוב יותר", כמאמר לנין. רצונם להחריב את העולם הישן עד היסוד כדי להגשים את חלומותיהם במלואם. מבחינתם, ככל שהמצב הקיים ילך ויידרדר, יש סיכוי להגשמת המהפכה המוחלטת, המושלמת. "גם לי וגם לך לא יהיה". הטיעון האוטופיסטי מנסה לסרס כל רפורמה, כדי לשמר את הבעייתיות במציאות הקיימת.


בנט והרב בן-דהאן. בשורה חשובה

הרפורמה המוצעת בידי הרב בן-דהאן והשר בנט כוללת שני רכיבים יסודיים – הסדרי הנישואין ושינוי מבנה המועצות הדתיות. יש לדון בכל אחד מהם בנפרד. פתיחת אזורי הרישום לנישואין נתקלת בהתנגדות משני סוגים – בטיעונים אינטרסנטיים ומהותיים מכאן, ובאוטופיסטיים בולשביקיים משם. יש לבחון את הטענות לגופם, אך קודם כול, עלינו לעמוד על נימוקיה היסודיים לרפורמה.

זוג המעוניין להינשא כדת משה וישראל צריך לפנות לרישום נישואיו במועצה הדתית. ניתן להירשם רק במקומות המגורים של אחד מבני הזוג. המועצות הדתיות, ככל שירות ציבורי, נושאות אופי מונופוליסטי. הבחירה של בני הזוג ברישום מוגבלת. פתיחת אזורי הרישום, בדיוק כמו פתיחת אזורי הרישום לבתי הספר, יוצרת תחרות בין הגופים הציבוריים האמונים על הנישואין. תחרות משפרת כל שירות: בבריאות, בחינוך, בתקשורת ובנישואין. ההלכה הקובעת "קנאת סופרים תרבה חכמה" מאוששת על ידי חוקרי הכלכלה והמינהל לדורותיהם.