איפא"ק פינת ג'יי סטריט

בסתיו 2006, איימי הלפרן, סטודנטית יהודייה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת טורונטו, נכנסה ללובי של מלון מפואר בעיר קליבלנד בארצות הברית. היא שפשפה עיניים כלא מאמינה. "הלובי היה מלא ביהודים צעירים כמוני, שהיו רוב אורחי המלון; זה היה מטורף", היא משחזרת. "זה הרגיש כמו חופשת סמסטר מהלימודים, כשכל הסטודנטים נוסעים למלון איפשהו כדי לחגוג ולצאת לבלות, רק שכולם היו יהודים והמטרה לא היתה מסיבות. כולם שם, כולל אני, הגיעו לקליבלנד כי היה להם חשוב לדון בנושאים בוערים בחיי הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, להשתתף בפאנלים ולהקשיב להרצאות בנושאי יהדות, ציונות וישראל. אם אתה בקטע של נטוורקינג ויהדות - זה המקום בשבילך".

נתניהו בפתח עצרת ה-GA, אתמול (צילום: פלאש 90)

אני מבין שלא היה זמן להכיר אנשים ולבלות בערבים.

"בטח שהיה. עד שאתה מגיע למקום שכולם בו יהודים - חבל לבזבז את ההזדמנות. אני הכרתי שם את החבר שלי לשעבר".

האירוע שהלפרן השתתפה בו הוא ה-General Assembly of The Jewish Federations - העצרת השנתית של הפדרציות של צפון אמריקה. מדובר באירוע שנערך מדי שנה בעיר אחרת בצפון אמריקה ומושך אליו נציגים מהקהילות היהודיות השונות בארצות הברית וקנדה, וכן סטודנטים יהודיים צעירים. אלה נפגשים לארבעה ימים של דיונים והרצאות בנושאים הכי חמים בעיני הקהילה.

אחת לחמש שנים מתקיים ה-GA בישראל, מה שמוסיף לאירוע נדבך אטרקטיבי בדמות התחככות עם הישראלים והאפשרות של נציגי הקהילות השונות לבקר במוסדות שלהם הם תורמים כסף. הלפרן, שהספיקה בינתיים לעשות עלייה וכיום גרה בתל אביב, היא אחת מ-3,500 יהודים צפון אמריקאים שהגיעו לירושלים מכ-500 קהילות כדי להשתתף ב-GA, החל מיום ראשון השבוע ועד שלישי בערב. הגעתם לישראל מייצרת אפקט פוליטי ויחצני ומושכת את בכירי המדינה לנאום ולהתחכך עם ראשי הקהילות. רשימת הנואמים במהלך הכנס כוללת את בנימין נתניהו, שמעון פרס, יאיר לפיד, נפתלי בנט, ניר ברקת ואח"מים רבים נוספים.

מיליארד דולר בשנה

"פדרציה זה בעצם הגוף המארגן של הקהילה היהודית", מסביר דני ווסנר, האחראי על ההסברה של הכנס בישראל. "בכל קהילה גדולה בצפון אמריקה יש פדרציה. כמה קהילות קטנות נוהגות להתאחד לכלל פדרציה אחת. הפדרציה מטפלת בפעילות שקורית בקהילה, כמו ארגון מחנות קיץ, תפעול בתי הכנסת, תחזוקה של מתקנים ציבוריים וכמובן, איסוף כסף לצדקה ולתמיכה במוסדות. כל שנה מחלקת הפדרציות המון כסף לעניים בקהילות היהודיות השונות. כן, למרבה ההפתעה, יש יהודים עניים גם בצפון אמריקה. בממוצע, 70 אחוז מהכסף שאוספת הפדרציה מדי שנה נשאר בקהילה ו-30 אחוז יוצא החוצה - רובו למוסדות בישראל דרך הסוכנות וארגון הג'וינט. סך כל הכסף שאוספות כל הפדרציות מדי שנה מגיע לכמיליארד דולר".

יום שלישי יוקדש ברובו לסיור של התורמים בין מושאי התרומה שלהם. במקרה של אריק סטילמן, נשיא הפדרציה היהודית של מחוז בראוורד בפלורידה, יעדי הביקור יהיו ארגון שתומך במבוגרים מוגבלים פיזית וזוכה לתמיכה שנתית מהקהילה, קרן מלגה שהקימה הפדרציה למימון שכר לימוד אקדמי לחיילים משחוררים יוצאי אתיופיה, ועמותה שמסייעת לילדים חולים בגליל.

 
אלן הופמן, מנכ"ל הסוכנות היהודית, אמש בעצרת (צילום: פלאש 90)

"זה מאוד חשוב לנו לבוא לישראל ולבקר במקומות שאליהם הכסף שלנו הולך", הוא מספר, "זה נותן הרגשה טובה לראות ארגון שמשגשג ופורח בזכות העזרה שלך, וחשוב לנו להביא חזרה לקהילה שלנו מידע - מה בדיוק קרה עם הכסף שתרמנו. לכן, בכל פעם שה-GA נערך בישראל, זה מרגש מבחינתנו. חוץ מהביקור במוסדות, עצם המגע עם ישראלים ביום יום במהלך הביקור שלנו פה זה דבר מבורך".

גם מועצת יש"ע, גם שלום עכשיו

במשך שנים הישראלים תפסו את יהדות צפון אמריקה כמקשה אחת בכל הנוגע לעמדותיה הפוליטיות. והאמת, לא בלי צדק: היחס לממשלות הישראליות היה כמעט תמיד תומך, הן כלכלית והן פוליטית, ונקודת המוצא כמו הניחה שעל החלטותיה של ממשלת ישראל לא ראוי לערער. בשנים האחרונות זה השתנה, ולפיכך, השתנה גם האופן שבו תופסים בישראל את קהילות צפון אמריקה: כעת ברור שגם שם מתחלקים היהודים לשמאל וימין, לאייפ"ק מול ג'יי-סטרייט; הימין (אייפא"ק) זוכה לתמיכת הרוב המכריע של האוכלוסייה היהודית. גם אלה וגם אלה ציונים, אבל החידוש שהביאה איתה ג'יי-סטרייט הוא היכולת של היהודי האמריקאי להחזיק בעמדה ציונית, ובו בזמן לבקר את התנהלות ממשלת ישראל.

ווסנר מדגיש ש"אנחנו לא כנס שמזוהה פוליטית, ולא הזמנו את נתניהו לנאום, לצורך העניין, כדי לומר לו לבנות או לא לבנות בהתנחלויות. יש אצלנו גם ימנים וגם שמאלנים מבחינת עמדות מדיניות והיחס לישראל, ולראיה, לפני חמש שנים, בכינוס הקודם שנערך בארץ, היו לנו גם ביתנים של מועצת יש"ע וגם של שלום עכשיו. השנה, למשל, ישבו באותו הפאנל נציגה של נשות הכותל, ולצדה, נציגת ארגון שמתנגד לנשות הכותל בכל תוקף". " אריק סטילמן, פלורידה: מאוד חשוב לנו לבוא לישראל ולבקר במקומות שאליהם הכסף שלנו הולך. זה נותן הרגשה טובה לראות ארגון שמשגשג ופורח בזכות העזרה שלך, וחשוב לנו להביא חזרה לקהילה שלנו מידע - מה בדיוק קרה עם הכסף שתרמנו "

אחת הדרכים לבדוק בכל זאת את הנטייה הפוליטית של האירוע, גם היא זעירה לכאורה, היא על ידי בירור השאלה: מה לדעת המשתתפים הסוגיה הבוערת ביותר כרגע על הפרק. כמה וכמה אנשים שהפניתי אליהם שאלה זו השיבו "הגרעין האיראני", וראוי להזכיר שזהו הנושא שגם נתניהו סבור שהוא הבוער ביותר; מנגד, יריביו הפוליטיים משמאל טוענים שבישראל ישנם נושאים חשובים בהרבה, למשל המצב הכלכלי הקשה.

"אני חושב שלדון במה כולנו, ישראלים ויהודים מאמריקה, יכולים לעשות כדי לעצור את הפצצה האיראנית, זה בהחלט הדבר הכי חשוב כיום", אומר אריק סטילמן, "במקום השני, הייתי אומר שסוגיית הקשר בין יהדות אמריקה וישראל זה נושא מאוד חשוב, מאחר שאני רואה את הדור הצעיר שלנו שמאבד מהחיבור שלו לישראל עם השנים. למה זה קורה? כי ישראל לא נמצאת היום בסכנה קיומית, כמו שהיתה בילדותי, והצעירים שלנו התרגלו שקיומה הוא עובדה מובנית מאליה, מה שיוצר אצלם חיבור פחות חזק לישראל ולתושביה".

הלפרן לעומת זאת טוענת ש"האירוע הזה מתיימר להיות לא פוליטי, אבל באופן טבעי, כשכל כך הרבה יהודים נפגשים, אז האירוע מקבל את הגוון הפוליטי של רוב המשתתפים, והרוב ללא ספק מחזיק בעמדות ימניות יחסית בנוגע ישראל".

מהם הנושאים הכי חשובים לדעתך שיהדות ארצות הברית צריכה לעסוק בהם השנה?

"אני באופן אישי חושבת שהכיבוש הישראלי בגדה המערבית וההשפעה שלו על החברה הישראלית ועל הקהילות היהודיות בכל העולם. נוסף על כך, אני חושבת שהיכולת של יהודים לשמור על הזהות היהודית שלהם בתפוצות זה גם נושא חשוב מאוד. אני יודעת שהרבה ישראלים לא מבינים בדיוק את הסוגיה הזאת כי הם חיים במדינה יהודית, אבל חשוב להסביר להם שזה לא מובן מאליו בכלל להצליח לקיים אורח חיים יהודי ולחנך את ילדיך חינוך יהודי כשגרים במדינה שבה היהודים הם מיעוט והנטייה היא להתערבב בחברה הכללית".