ימי התום

כשנתקלים בשם כמו "סמיר ג'ולני" במהלך קריאה בעיתון, מצפים שידובר בערבי שנעצר או שנחשד או שנגזלו אדמותיו, ואולם, כך מתארת אותו הידיעה הנידונה: "הוא מתוק כל כך האיש הזה. העיניים שלו גורמות לך לאהוב אותו ברגע ולהמשיך להחזיק לו אצבעות, עם העבודה והילדה שמתחתנת והסוכרת, ככל שהלב שלך יזכור". אני קורא את זה שוב: "ככל שהלב יזכור"?

 
נחמני (מימין) ולבנון. דברים שמעוררים שנאה לא ייכנסו לעיתון

המוח מתבלבל, מנסה לקטלג את המילים במגירה מוכרת. ידיעה חדשותית? שירה? קטע מיומנה של אשת מחסום וואטש? לא ברור. וזה בדיוק מה שניסו העורכים של המגזין החדש "כביש אחד" להשיג. הם הצליחו.

 

"כביש אחד", כפי שמתואר על כריכת הגיליון הראשון והיחיד עד כה, הוא "עיתון לאנשים חושבים, מגזין תרבות, יצירה, רוח ונפש". אילן לבנון (32) ויחיאל נחמני (22) יזמו, הפיקו ועורכים את הפלא הזה, משב רוח קריר של שפיות בביצת התרבות המתאמצת והמיוזעת סביבנו.

 

"אני הייתי מתבודד", מסביר לבנון, שכיפת צמר גדולה לראשו ופאות וזקן ארוך ממסגרים את פניו בהילה בהירה. "באיזשהו שלב הבנתי שאני צריך להוריד את האור הזה. משהו היה חסר. הרגשתי דיסוננס מאוד חזק בין עומק האנשים שאני נפגש איתם ובין הרדידות של השיח הציבורי".

 

נחמני, שנראה כמו הנגטיב של לבנון, הוא דתל"ש מסודר. שיערו קצוץ, והוא נראה יותר כמו רואה חשבון מאשר כמו איש רוח רגיש: "בתקשורת הרגילה אתה חייב לייצר קונפליקט כדי למשוך, ואת זה עושים על ידי הצגת הדברים בשחור-לבן: ימין נגד שמאל, דתי נגד חילוני וכו', אבל בהבנה רוחנית אמיתית יש מורכבות ועדינות ופרטים קטנים. זה מה שאנחנו מנסים להביא".

 

שוטף פלוס כמה שבועות

 

השניים הכירו לפני שש שנים, כשנחמני ביקר בישיבה ביישוב בת עין, שם למד לבנון. הם התחברו מיד, אך רק כעבור שנתיים, כאשר נפגשו שוב במקרה, אילן הציע: "בוא נעשה עיתון". יחיאל נדלק במקום.

 

במשך כמה שבועות הם גרו יחד בבקתה של אילן בתקוע ד', דיברו, כתבו, העלו רעיונות, ובעיקר נשמו. "רצינו ליצור מקום של תום, מרחב לדיבור פנימי ונטול תדמית", הם מסבירים בעיתון. הם חשבו שבתוך כמה שבועות הגיליון יהיה בחוץ וסיכמו שכל אחד ישקיע 3,000 שקל. אבל השבועות עברו, והכספים נגמרו.

 

"רצינו לעשות את זה כמו שצריך. צריך לשלם למעצבת, למאיירים, לבית הדפוס. הבנו שצריך לשלם לכותבים, אפילו אם הם חברים, כי רק ככה יוצרים רצינות ומקצועיות". נחמני, שעבד בו זמנית בחקלאות ובנגרות, הוציא את כל חסכונותיו על המיזם, וכשגם זה לא הספיק, פנו לאתר גיוס ההמונים "headstart" והציבו יעד לגיוס של 50 אלף שקל.

 
גיליון הבכורה. השני כבר על האש

נחמני: "זה היה הימור; לא חשבנו שזה יצליח. הרמנו טלפונים לאנשים שאנחנו לא מכירים, חברים של חברים, וביקשנו שיתרמו". ההיענות היתה מרשימה, והם אף הצליחו לעבור את סף הגיוס שקבעו. אגב, בין התומכים אפשר למצוא את אברי גלעד, שבאחרונה ראיין אותם לתוכנית הבוקר שלו.

 

למה 'כביש אחד'?

לבנון: "חשבנו גם על 'מגזין לפליאה עברית' או 'המשיח בתל אביב'".

 

נחמני: "אבל בסוף היו אלה כמה שוטים של ערק שהוציאו את זה מאיתנו. 'כביש אחד' זה מסע, תנועה, חיבור בין ירושלים לתל אביב, שהוא חיבור בין עולמות".

 

כתבה על "אקס פקטור"? כן!

 

בגיליון הראשון והיפהפה תוכלו למצוא מאמר על מהי גאולה, שירה עדינה, שיעור בשיטת ימימה, פרוזה, הגיגים וכתבות, כמו "המלאך גבריאל", על מתבודד שחי בליפתא ומוצג על מורכבותו ויופיו, ולא כדחקה של כתב בעיתון גדול שמצא תימהוני כדי לסגור איתו את המוסף. המשותף לכולם הוא היעדר הציניות - דיבור מתוך חוויה נפשית, או כמו שהיטיבו היוצרים לתאר: "במה לדיבור הפנימי של הלבבות הטובים".

 

יש דברים שלא תכניסו לעיתון?

לבנון: "מכיוון שהעיתון פונה לכל המגזרים, לא נכניס אירוטיקה לדוגמה".

 

נחמני: "גם דברים שמעוררים שנאה, לשון הרע, כאלה".

 

כתבה על "אקס פקטור" תיכנס לעיתון?

נחמני: "כן! אבל מזווית פנימית יותר - החוויה הטובה שעוברת על מי שצופה בזה".

 

לבנון: "הרצון הוא להביא כנות מאוד גדולה. העיתון מנסה לתת ביטוי לאנשים מכל מיני קצוות. זה לא כור היתוך; זה יותר להרבות גוונים". " רצינו לעשות את זה כמו שצריך. צריך לשלם למעצבת, למאיירים, לבית הדפוס. הבנו שצריך לשלם לכותבים, אפילו אם הם חברים, כי רק ככה יוצרים רצינות ומקצועיות "

 

מתי ייצא הגיליון השני?

נחמני: "הגיליון השני כבר מוכן להדפסה, מחכה במחשב. למעשה, מבחינת כתבות, יש לנו כבר שמונה גיליונות קדימה".
 

לבנון: "אנחנו נתחיל בקרוב להחתים מנויים".

 

אחד מהמנויים שנרשמו כבר הוא אהוד בנאי, שהמליץ על המגזין בתוכנית הרדיו שלו וכינה אותו "מגזין שובה לב שנושבת ממנו רוח חדשה". כדי להפיח את הרוח הזאת על בסיס שנתי, הם זקוקים ל-650 מנויים לפחות. אם לא יגיעו לסך המנויים שהציבו לעצמם כדי לכלכל את היוזמה, היחידים שייהנו מהגיליונות הבאים יהיו השבבים במחשב הנייד של נחמני.

 

* עותקים של הגיליון הראשון של "כביש אחד" פזורים בשלל מוקדים ברחבי הארץ: בירושלים, בתל אביב, בבאר שבע, בקרית שמונה, בערד ועוד, בבתי קפה ובמוסדות תרבות שונים, וניתן לקחת אותם חינם בתמורה לשליחת SMS עם שמכם לטלפון הנייד של נחמני. את רשימת המוקדים המלאה ניתן למצוא בפייסבוק: "כביש אחד". כמו כן, ניתן להירשם כמנוי באתר העיתון www.kvish1.co.il.

בואו לדבר על "כביש אחד" באתר הפייסבוק של בית אבי חי 

Model.Data.ShopItem : 0 8