אפשר גם אחרת

משפט גירושין זניח לכאורה הפך למלחמה בין שתי תפיסות עולם - זו המחייבת ברית מילה וזו השוללת אותה, והוא הולך וחושף את נחישותם של הורים רבים לנתק את הקשר שבין סימן בבשר ובין השתייכות רוחנית

כבר כמה חודשים מתנהל במדינה אחד המאבקים הקשים, המרתקים והשנויים במחלוקת שראה הציבור הישראלי בשנים האחרונות. משפט גירושין פשוט לכאורה הפך לזירת קרב בין בד"צ לבג"צ שבמרכזו אישה שמסרבת למול את בנה, אף על פי שהאב מתעקש לעשות זאת.

 

בית הדין הרבני תומך ברצון האב ואף הטיל על האישה קנס של 500 שקל לכל יום שבו היא דוחה את ברית המילה. האישה עתרה לבית המשפט העליון, וב-20 בדצמבר בית המשפט הוציא צו ביניים המקפיא את החלטת בית הדין הרבני. מאבק האיתנים הזה שבין תפיסות עולם ממשיך ומתנהל בימים אלה, ואין לדעת עדיין כיצד יסתיים.

 
ברית מילה? השאלה היא לגבי אופי היהדות עצמה במאה ה-21 (צילום: ת'ינקסטוק)

משפט הגירושין הזה מעלה שאלות נוקבות לגבי זוגיות, הורות, הזכות לקבוע את אופי גידול הילדים, ואולי יותר מכול – השאלה לגבי אופי היהדות עצמה במאה ה-21. האישה טוענת כי הילד כבר בן שנה ושהאב, ה"יותר חילוני ממנה", משתמש בעניין ברית המילה אך ורק כקלף מיקוח נגדה במשפט הגירושין. האב מצדו טוען בדיוק אותו הדבר, רק נגד אשתו, כלומר, שהיא זו המחזיקה את בנו כבן ערובה במשפט הגירושין נגדו. בית הדין הרבני בתורו טוען כי לא יעלה על הדעת שתינוק יהודי לא יבוא בברית המילה וכי הדבר יפגע פגיעה אנושה ביהדותו. בית המשפט העליון טוען כי לא ניתן להכריח הורה להטיל מום בילדו בניגוד לרצונו. ובתווך נמצא תינוק אחד, שאינו מבין דבר וחצי דבר מהמתחולל סביבו, וגורלו אינו ידוע.

 

במאמר מוסגר אוסיף שאם אכן עניין ברית המילה משמש אמצעי ניגוח של אחד ההורים, או של שניהם, הרי שהבעיות של הילד חורגות הרבה מעבר לשאלה אם לחתוך או לא לחתוך. במצב כזה, לכאורה, הוריו הציבו עיקרון אגואיסטי וקטנוני במאבק זה נגד זה לפני הדאגה לשלומו של בנם המשותף, והדבר מצער עד מאוד.

 

הולך וקרב היום

 

לעניין הברית עצמה, חשוב לומר את הדבר בצורה ברורה: מנקודת מבט שאינה דתית, מדובר בהטלת מום בתינוק, חד וחלק. נכון שהרבה אנשים חילונים בוחרים למול את בניהם, לרוב על בסיס רצון "שהילד לא ירגיש חריג", אבל לא מעטים מתנגדים לכך, ומספר הולך וגדל של הורים בוחרים במה שהם מכנים "ילדים שלמים".

 

לטענתם, בדיוק כפי שאין סיבה הגיונית להוריד לתינוק אצבע או אוזן, אין גם סיבה לחתוך את איבר מינו. ההבנה הזאת כי מנהג דתי – עתיק יומין ככל שיהיה – שנוגד את השכל הישר ופוגע בחפים מפשע אינו חייב להמשיך להתקיים מניעה מדינות רבות באירופה לנסות ולהתמודד עם הנושא של ברית מילה בקרב קהילות יהודיות באמצעות חקיקה. " עם כל הרצון הטוב וכל הרגישות לעניין הדת, בדיוק כפי שמדינה נאורה לא היתה מאפשרת התעללות פיזית או מינית בילד בחסות החוק, היא לא מצליחה להצדיק חיתוך בבשרו של תינוק ללא כל צורך רפואי; מה גם שהוא כרוך בסכנה אמיתית לחייו "

 

עם כל הרצון הטוב וכל הרגישות לעניין הדת, בדיוק כפי שמדינה נאורה לא היתה מאפשרת התעללות פיזית או מינית בילד בחסות החוק, היא לא מצליחה להצדיק חיתוך בבשרו של תינוק ללא כל צורך רפואי, מה גם שהוא כרוך בסכנה אמיתית לחייו. כמה מקרים של הדבקת תינוקות בהרפס עקב מנהג ה"מציצה" גרמו לממשלות באירופה ובארצות הברית להתייחס לעניין ביתר תשומת לב, ובניגוד לתעמולה הרבנית, אין מדובר באנטישמיות, אלא בדאגה כנה לשלום הילדים. אם היינו יודעים שאדם החולה במחלה מסוכנת חותך בבשרם של ילדים ומעביר את מחלתו ממנו אליהם באמצעות מגע עם איבר מינם, לא היינו עושים הכול כדי למנוע זאת?

 

על אפם ועל חמתם של הרבנים, הורים בישראל ובתפוצות מנתקים את הקשר שבין סימן בבשר ובין השתייכות רוחנית ומדגימים שאפשר גם אחרת ושהתרבות והמורשת היהודית יכולות להמשיך ולהתקיים גם אם נוותר על טקס ברית המילה. בכך ההורים מעבירים את כובד המשקל של הזיקה ליהדות מהעורלה אל הלב והראש. הרבנים עושים כל שביכולתם כדי להיאחז במנהג ובסמל הבסיסי הזה של היהדות, אך משפט הגירושין המתוקשר הנוכחי מעיד על כך שהולך וקרב היום שבו היהדות תאלץ לצעוד קדימה, לתוך תרבות שבה הממד הרוחני בחייו של אדם נקבע על פי רצונו, ולא על פי איבר מינו.

האם גם אתם חושבים שברית המילה מאבדת רלוונטיות? בואו לדון בעמוד הפייסבוק שלנו

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי