כיצד נהפכה התפילה למרכיב כה דומיננטי באירועי החטיפה?

א.

בערב היום הרביעי מאז נחטפו הנערים, רחבת הכותל המערבי מלאה במתפללים, ממש כמו בחגים, או בזמן עצרות הסליחות ההמוניות המתרחשות כאן בחודש אלול ובימים הנוראים. זעקות התפילה של המתפללים מבהירות שהימים אכן נוראים. נוראים דים בשביל לאחד את כל המניינים השונים והמשונים שמתקיימים בכותל לכלל תפילה משותפת אחת.

התיירים האסייתיים שנקלעו הערב לאתר המקודש ודאי חושבים שמדובר במראה רגיל, אבל נדמה שזו הדאגה שמצליחה לחבר בין העדות והזרמים שבדרך כלל מקפידים על בידול מקודש; כעת קוראים כולם ביחד תהילים להצלתם של יעקב נפתלי בן רחל דבורה, גלעד מיכאל בן בת גלים ואייל בן איריס תשורה.

 
תפילה המונית בכותל להחזרת החטופים. שברה את הבידול הקדוש (צילום: פלאש90)

יפתח ויערה קליין הגיעו לכותל מביתם בשכונת בית וגן, במטרה להשתתף בתפילה. "יש עוצמה לציבור גדול שמבקש ביחד רחמי שמים, במיוחד במקום כמו הכותל", אומר יפתח, "ואנחנו רוצים להיות חלק מזה. לתפילה המשותפת כאן יש עוצמה יוצאת דופן שמזכירה לי את החוויה שלי באומן בראש השנה. בסך הכול, יש שני דברים שמוצפים בלי סוף בווטסאפ – תפילות להצלתם של החטופים ושמועות על מצבם. אנחנו מעדיפים לעזוב את השמועות ולהתרכז בתפילות וגם לעזוב את הוויכוח על 'מדינת תל אביב' ושאר ישראל. תפילה היא דבר סולידרי בסיסי".

ב.

גם בעתות משבר, לא תמיד זכתה התפילה להיות נוכחת במרחב הישראלי. מקובל לראות את נקודת המפנה בפרשת חטיפת החייל נחשון וקסמן, לפני כ-20 שנה, אז הבחינה התקשורת הישראלית במשמעותה הציבורית של התפילה. מאז, ובפרט אחרי השימוש בתפילה במסגרת המאבקים נגד ההתנתקות ולמען שחרורו של גלעד שליט, תופסת התפילה מקום בתודעה הציבורית בצד דיווחי החדשות הבלתי פוסקים.

כל מרואיין שעולה לשידור מדגיש את "תפילותיו" למען הנערים, ובני המשפחות עצמם יצאו בקריאה אל הציבור להרבות בתפילות. הפעם, גם התקשורת נענית לבקשה: חלק מהעיתונים היומיים פרסמו לו"זים של תפילות ציבורית ברחבי הארץ (והעולם), ובצעד יוצא דופן, בחר אתר ynet להעביר בשידור ישיר את עצרת התפילה שהתקיימה בישיבת "מקור חיים" שבגוש עציון, שבה לומדים שניים מהחטופים.

"לא עת דברים היא", אמר שם הרב הראשי דוד לאו (שהשתתף בתפילה יחד עם הרב הצבאי הראשי תא"ל רפי פרץ וראש הישיבה הרב דב זינגר), "עת תפילה היא לקדוש ברוך הוא". העובדה שהחטופים יצאו מתוך עולם הישיבות הקנתה לתפילה מעמד מיוחד, ונדמה שהשיח הציבורי תופס אותה כדרך התמודדות מקובלת עם המצב.

"את ההתעניינות הציבורית בתפילה ניתן להסביר בצורות רבות", אומר הרב אמנון דוקוב, רב ומחנך בישיבת ההסדר בעתניאל, "אני רוצה להאמין שאחת מהן קשורה בתהליך תרבותי שבו הרציונליות מכירה יותר ויותר בגבולותיה ומוכנה להיפתח יותר גם לממדים אחרים של תודעה".

איך אתה רואה את המקום הציבורי שהתפילה תופסת מבחינה דתית?

"נראה לי שהתנועה הראשונה שהתפילות הללו מבטאות היא עומק ההזדהות עם הכאב והחרדה של המשפחות והכמיהה לסיום הטוב. בדרך כלל, מי שאינו חייל או שייך למעגל הקרוב נשאר בלי הרבה לעשות, ואז השגרה ממהרת לשטוף אותו בחזרה אליה. ההתכנסות לתפילה היא קודם כול הביטוי לאי רצון לחזור אל השגרה ולתחושת שותפות הגורל.

"ניתן להציג את זה בזלזול, כריפוי בעיסוק. אבל לדעתי, זה כשלעצמו כבר טעם מהמם ביופיו, גם למי שמפקפק בכוחה של תפילה. הרב קוק מבאר את הפעולה הגרעינית של התפילה כהבעתו וזעקתו של הרצון וכתנועה של השתלבות הרצון האישי ברצון הקולקטיבי. להבעת רצון כזו יש כוח כשלעצמו - בעוצמה שהיא נוסכת בקהילה כולה, באמון בחיים שהיא מבטאת, במחויבות להחזיק בתקווה כל עוד אפשר, באי שקיעה ביגון. היא מפגן תמיכה אדיר במשפחות הנעדרים, שחשות מכל עבר כמה שהן לא לבד".

המפגש של התפילות עם המציאות יכול להיות גם קשה.

• " הרב אמנון דוקוב, רב ומחנך בישיבת ההסדר בעתניאל: ניתן להציג את זה בזלזול, כריפוי בעיסוק. אבל לדעתי, זה כשלעצמו כבר טעם מהמם ביופיו, גם למי שמפקפק בכוחה של תפילה. הרב קוק מבאר את הפעולה הגרעינית של התפילה כהבעתו וזעקתו של הרצון וכתנועה של השתלבות הרצון האישי ברצון הקולקטיבי. להבעת רצון כזו יש כוח כשלעצמו - בעוצמה שהיא נוסכת בקהילה כולה " "באמת, התנועה הבאה, הדתית יותר, קשורה ליחס המורכב בין הפעולה האנושית להשגחה האלוקית. הרי התפילות כאן אינן מכוונות אל נס שובר חוקי טבע, אלא אל הצלחתם של כוחות הביטחון במאמציהם. המציאות היא סוג של תמהיל בין המאמץ האנושי ובין נסיבות מסוימות שמאפשרות למאמץ הזה להצליח. בלעדיו, גם מאמץ גדול וכישרון ימצאו את עצמם יורדים לטמיון. דרושה פה מין תודעה משולבת של אמון ביוזמה ובאומץ, יחד עם הבנה עמוקה של גבולות בן אנוש - התפילה מכוונת את עצמה אל נקודת המפגש הזו. מובן שתודעה דתית בוגרת חייבת לקחת בחשבון את האפשרות שהתפילות לא ייענו; הכוחות שמניעים את המציאות הם הרבה יותר חזקים מאיתנו. לרצון שלנו יש כוח גדול להשפיע, אבל לא כוח בלתי מוגבל. יהודי מאמין יודע זאת, ואני חושב שאירועי גוש קטיף הוכיחו שיש לציבור את הבגרות הזו."

ג.

לא רק בתוך העולם היהודי מתפללים. הערב (שלישי) תתקיים תפילה בין-דתית מיוחדת לשלום הנערים החטופים בצומת גבעות שבגוש עציון, מרחק קצר ממקום החטיפה עצמה. "זאת לא עצרת ולא הפגנה, אלא תפילה משותפת, נטולת פוליטיקה, שנוגעת במפגש שבין העמים והשפות", אומר המשורר אליעז כהן, ממארגני התפילה, במסגרת יוזמת תג מאיר. "אנחנו כבר שלוש וחצי שנים פועלים בתג מאיר במה שהחל כתגובה לאירועי תג מחיר, ובתפיסה שחושך לא מגרשים במכות, אלא על ידי הוספת אור. זה לא תמיד פשוט, אבל זאת התשובה הרוחנית המתבקשת כנגד חילול השם שנעשה לפעמים בשם הדת היהודית".

 
תפילה להשבת החטופים בכיכר רבין (צילום: פלאש90)

אלא שהפעם אתם מגיבים לפעילות מוסלמית דווקא, ולא יהודית.  

"יש מולנו ביקורת ציבורית ופנימית מאוד גדולה – שגם אני חלק ממנה – שטוענת שאי אפשר להתעלם גם מטרור מוסלמי שמתקיים בשם הדת. מורינו הגדול הרב מנחם פרומן הנחיל לנו את ההבנה ששעות קשות יכולת להיות גם שעות גדלות. כבר ביום ראשון נפגשנו במשותף עם שכנינו הפלסטינים. זה היה מפגש מורכב כמובן, והחלטנו שיש צורך בפעילות משותפת דווקא בזמן הזה. צריך להבין שגם בצד הפלסטיני, להיפגש לתפילה לשלום הנערים, בלי להזכיר את האסירים והסבל הפלסטיני, זה לא דבר פשוט. גם לאנשים הכי אמיצים בצד שלהם קשה לשתף פעולה עם זה. בעבר כבר ארגנו תפילות משותפות, למשל להורדת גשם בשנת בצורת, אבל להתפלל לגשם וא להודות עליו זה הרבה יותר קל".

מה בעצם יקרה בתפילה?

"אנחנו נגיד פרק תהילים בשלוש שפות ואחר כך כל נציג דת יישא את הברכה שלו. הכוונה היא ליצור מעמד תפילה מהמקום הכי תמים, הכי פושט ידיים. אנחנו נעמוד יחד עם אנשי דת מוסלמים, יהודים ונוצרים ונתפלל ביחד. נורא התלבטנו אם לקיים את התפילה מהמקום שבו הנערים נחטפו ממש, ולבסוף החלטנו לא 'לעורר את הדובים' ולזוז לצומת קרוב. הרי אתמול היתה כאן הפגנה נוראית של ארגון להבה, עם המון נערים שטופי מוח ששאגו 'מוות לערבים'; ממש זיהום אוויר. אנחנו לא רוצים להיכנס לזה. יש כאן הזדמנות, בשעה הקשה הזאת, ללבבות מתאחדים".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי