הנעורים שבאו פתע אל סופם

בית אבי חי, יחד עם עם ישראל, מדינת ישראל ותושביה, מרכין ראש ומשתתף בצערם העמוק של משפחות שער, פרנקל ויפרח

החול יזכור 
מילים: נתן יונתן 

החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר 

זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר 

מזכרונם הוא לעולם לא ימחה. 

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. 

נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה 

הנעורים שבאו פתע אל סופם 

הנעורים שבאו פתע אל סופם. 

כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור 

והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר 

האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה. 

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. 

נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה 

הנעורים שבאו פתע אל סופם 

הנעורים שבאו פתע אל סופם. 

היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים 

ובית עלמין על הגבעות 

ושניים שחלפו דומם 

בין החצב והקברים והשיקמה. 

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. 

נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה 

הנעורים שבאו פתע אל סופם 

הנעורים שבאו פתע אל סופם.