הצמד המיתולוגי מצטרף לאבי ליבוביץ' ו-11 נגני האורקסטרה שלו, לערב של ביצועים מיוחדים לשירי ילדים מהפסטיבלים של פעם בבית אבי חי. ראיון על ההבדלים בין אז לעכשיו
נדמה שתחום השירים לילדים – ממחזות זמר למיניהם ועד כותרי די.וי.די שיוצאים בקצב רצחני – מעולם לא היה עמוס וצפוף יותר. ולמרות זאת, כשאבי גרייניק נוסע ברכב עם בנו הקטן, הוא משמיע לו דווקא קלאסיקות פסטיבלים כמו "אימא", "אין לי כסף", "שובי דובי" ועוד.
גרייניק (מימין) ואלתרמן. יש דיבור על המשך הרצת המופע
כשאני שואל אותו אם עומד מאחורי זה רעיון חינוכי, או שזה סתם עניין של טעם, גרייניק מנסה לנפק תשובה לא-ביקורתית. "אני לא רוצה לשפוט אם זו החלטה ערכית או החלטה של טעם", הוא מטעים בזהירות, "אני לא יודע אם לומר אם פעם היה יותר טוב. אני מאוד מתפתה לחשוב את זה, אבל זו מחשבה מסוכנת. בוא נגיד שאני פשוט אוהב יותר שירים מפעם מאשר השירים המפורסמים שיש היום. אולי יש שירים טובים שטרם זכו לפרסום. דבר אחד אני יכול להגיד ללא ספק: שירי הפסטיבלים של פעם נשארו בתודעה הרבה יותר מאשר שירי הפסטיגלים של היום. למה זה קורה? יש לי רעיון, אבל אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם".
אולי בכל זאת?
"יש דבר בשיר שנקרא מילים ולחן. אני מאמין שהקוראים יכולים להבין את הרעיון לבד".
שירי הפסטיבלים של פעם לא רק נשארו איתנו, אלא ממשיכים לעשות את שלהם גם באפיקים נוספים. ב-20.8 יעלה בבית אבי חי מופע מיוחד של האורקסטרה של אבי לייבוביץ', שתארח את אביגרייניק ועידן אלתרמן? אלה יבצעו עיבודים רעננים לשירים היפים שגדלנו עליהם מפסטיבלי הילדים של שנות ה-70 וה-80.
"השירים המוכרים והטובים יבוצעו בעיבודים של האורקסטרה, כולל טאץ' ג'אזי", מספר גרייניק, "השירים הם 'אימא', 'הלילות הקסומים', 'אני אוהב לשיר', 'אין לי כסף' ועוד".
אתה עצמך גדלת על הפסטיבלים האלה?
"בטח, אני בגיל הנכון - 42 וחצי. צפיתי בהם אמנם רק בטלוויזיה, כי הייתי חיפאי, אבל גם מבחינתי, זה היה האירוע של חנוכה, ואפילו משהו מאוד חשוב בחיים שלי. היו לי תקליטים של הפסטיבלים".
כבר לא משקיעים בילדים
אצל עידן אלתרמן, מתברר, זיכרונות הפסטיבלים פחות חדים. "אני לא ממש זוכר דברים בתור ילד", הוא מודה, "השירים עצמם זכורים לי, אבל אני לא זוכר מה הרגשתי אז. מה שכן, אני זוכר שיר מסוים שגם בחרתי לבצע במופע. הוא שיר פחות מוכר, שתמיד חשבתי לאורך השנים 'מעניין מה קרה איתו בסוף'. מדובר ב'פוחד לשיר' של דורי בן זאב. בתור ילד אני זוכר שנדלקתי על השיר".
גם אתה משמיע לילדים שלך את שירי הפסטיבלים?
(צוחק) "אני משמיע לילדים שלי ביטלס. בעברית הם אוהבים את 'הכבש השישה עשר' ודברים שאני משתתף בהם, כמו 'ענן על מקל'. מה שכן, הבת שלי, בגיל עשר, היתה איתי השבוע בחזרה למופע, והתברר שהיא מכירה חלק גדול מאותם שירי פסטיבלים".
גרייניק: "כשנפגשנו עם האורקסטרה, חשבנו מה כדאי לשיר. העלינו הצעות והחלטנו ביחד על הרפרטואר. באופן כללי, זה חיבור מחודש לשירים האלה גם בתור אבות בהווה, ולא רק כזיכרון ילדות".
קשה להתחמק מהתחושה שבשנים האחרונות מופעי החנוכה כבר לא מנפקים את אותם להיטי נצח.
"זה עניין של השקעה בילד. הפסטיגלים משקיעים בוויז'ואל. הפסטיבלים הישנים השקיעו בילד שמאזין. היום יש השקעה לילד שבא לראות משהו פופולרי, פנטזיסטי, משהו של שואו. אבל אין השקעה בילד כמאזין. אגב, מה שאני אומר נכון לגבי אירועי חנוכה ודומיהם, אבל יש גם דברים אחרים, כמו 'ענן על מקל', שגם עידן משתתף בו. שם השירים איכותיים. הם משקיעים מאוד בלחנים ובטקסטים, וזה בהחלט ניכר. בכלל, קורים היום הרבה דברים טובים בתחום תעשיית הילדים, אבל אם מדברים על פסטיגלים - אין מקום לשירים ששמים דגש על האזנה".
"שובי דובי", האחים והאחיות. זו קלאסיקה!
אלתרמן: "עדיין מוציאים דברים איכותיים, זה בטוח. אבל לדעתי הבעיה היא ריבוי התוכן. כשהיינו ילדים, היה ערוץ אחד. הרייטינג של הפסטיבל היה בשמים, בגלל שכולם היו מתנקזים אל מדורת השבט הספציפית. לא היה דיסני והופ! ויוטיובים וכאלה. אני מניח שככל שיש יותר פלטפורמות, הרמה יורדת, למרות שעדיין יש פנינים. בגלל שבזמנו הפסטיבל היה כל כך יוקרתי ושודר בערוץ 1 בלבד, טובי המלחינים היו מגיעים לשם. הם התייחסו לזה ברצינות לא פחות מאשר להקליט שיר למבוגרים".
כריזמה מתפרצת
בערב המיוחד יעניקו השניים, ביחד עם האורקסטרה, פרשנות מוזיקלית עדכנית ומעניינת לאותם שירים נוסטלגיים, ולפי ההתלהבות בקולם, נשמע שהם ממש מחכים לזה. "האורקסטרה של אבי ליבוביץ' היא לא להקה רגילה, אלא הרכב של 12 נגנים", מדגיש גרייניק, "זו תזמורת של ממש. האיכות של התזמורת הזו ידועה כבר בעולם. האנשים צריכים להבין שיש להם הזדמנות נדירה לשמוע מוזיקת ילדים במיטבה. אמנם מוזיקה לילדים - אבל לא ילדותית.
- " אלתרמן: אני מניח שככל שיש יותר פלטפורמות, הרמה יורדת, למרות שעדיין יש פנינים. בגלל שבזמנו הפסטיבל היה כל כך יוקרתי ושודר בערוץ 1 בלבד, טובי המלחינים היו מגיעים לשם. הם התייחסו לזה ברצינות לא פחות מאשר להקליט שיר למבוגרים " "כל נגן באורקסטרה קיבל על עצמו לעבד כמה שירים. כל נגן שם הוא מעבד בחסד, וזו תזמורת מטורפת. תרבות במיטבה - ומגניבה. אני מזמין את הילדים, אבל בעיקר את ההורים, לבוא להאזין ולשמוע. הם יקבלו כל כך הרבה מוזיקה מלאת ערכים תזונתיים, שזה לא ייאמן".
לא חבל להעלות את הערב רק פעם אחת?
"היום חזרתי מחזרה, ואני יודע בוודאות שזה דבר שעוד נמשיך אותו אחר כך. אני גם חותם במאת האחוזים שזה פשוט הולך להיות משובח".
אלתרמן: "אני גם חושב ככה. כשעובדים על משהו כל כך הרבה, סביר להניח שעוד יקרו איתו דברים בהמשך. מישהו רק צריך להביא את הרעיון הראשוני. האורקסטרה תביא את המוזיקה, ואני ואבי נביא את הכריזמה המתפרצת שלנו".
כל הפרטים על המופע "בחזרה לפסטיבלי שירי הילדים" בהשתתפות גרייניק ואלתרמן