האם האינטרנט, ובמיוחד המדיה החברתית, מסייעים בחשיפת המשתמשים לדעות שונות ומנוגדות לדעותיהם האישיות, או שהם דווקא מסייעים לכך שמשתמשים ייחשפו רק – או בעיקר – לדעות דומות בנושאים פוליטיים וחברתיים, וכך בעקיפין, מובילים אולי דווקא לסגירות, לצרות אופקים ואפילו להקצנה ולקיטוב?
בשל העלויות הנמוכות של החיבור לרשת והיכולת להביע דעה ולהגיע לאוכלוסייה גדולה ומגוונת, החדירה של האינטרנט לוותה בציפייה רבה שיותר קולות יישמעו, יגדל הקושי של השלטון להשתיק קבוצות מתנגדות וקבוצות קטנות יוכלו לצרוך מידע ולהתארגן באופן טוב יותר – מה שיתרום להעמקת הפלורליזם בחברה.
עם זאת, מחקרים מראים שכלל לא בטוח כי אלו האפקטים שמתרחשים בפועל. בד בבד עם קיום של הרבה מאוד דעות ברשת באופן נגיש, האינטרנט מאפשר גם יכולת סינון ובחירה ברזולוציות שלא היו אפשריות בעבר. אם אנשים מעוניינים לצרוך רק דעות שמעניינות אותם ולנהל דיאלוג רק עם אלו שמסכימים אותם, הרי שהיכולת לעשות כן זמינה ופשוטה מאשר בעבר.
באמצעות פורומים, קבוצות פייסבוק ובמות אחרות, האינטרנט מאפשר לתקשר עם שותפי דעה, ורק איתם, ובעצם לסנן החוצה את הדעות האחרות. לכן, על אף עושר הדעות האדיר שקיים ברשת, קיימת גם האפשרות שהמשתמשים יתנהלו במובלעות של שותפי דעה ויצרכו את המידע שלהם בעיקר משם.
תכנים שקופים
שנים ארוכות של מחקר מצאו כי צרכני התקשורת מתַעלים את עצמם לאותם ערוצים ואותן תוכניות שתואמים את תפיסת עולמם, וככל שאפשרויות הבחירה רבות יותר, כך הצרכנים יעדיפו להתכוונן לערוצים שמתאימים לאזור הנוחות שלהם. הנטייה האנושית הזאת מוצאת את ביטוייה גם ברשת. למשל, בהתאמה שקיימת בין ההשקפה האידיאולוגית של המשתמשים ובין בחירת אתרי התוכן והבלוגים שהם קוראים, הקהילות שאליהן הם מצטרפים, ובמידה מסוימת, אפילו זהות חבריהם ברשתות החברתיות.
יתרה מכך, הגופים המובילים באינטרנט, למשל פייסבוק, מתכווננים יותר ויותר "לתת לצרכנים את מה שהם רוצים", ולענייננו – אם האלגוריתמים שלהם מזהים כי לחבר מסוים יש אחוז גדול של חברים שותפי דעה, הם עשויים לחשוף בפניו עוד ועוד תכנים שמשקפים את השקפת העולם הזאת, ואילו תכנים שסותרים את השקפת עולמם ייעדרו מהפיד באופן שקוף למשתמש.
עם זאת קיימים מרחבים ותופעות המציגים את התמונה ההפוכה. מחקרים על פייסבוק, למשל, מראים כי אחוז מסוים מהתכנים הנצפים בפיד של המשתמשים מייצג דעות שאינם מסכימים איתם, כלומר, אין בהכרח חסימה הרמטית. מחקרים אחרים מוצאים לינקים בין בלוגרים בעלי דעות שונות. פלורליזם יכול לבוא לידי ביטוי גם במפעל כמו ויקיפדיה – שבה ערכים שנערכים שוב ושוב, והערך המתקבל לבסוף הוא תוצר של חילוקי הדעות בין המשתמשים.
מרחב נוסף שמבטיח ביטוי של דעות מנוגדות הוא מרחב הטוקבקים באתרי חדשות גדולים הפונים לקהל רחב, כמו Ynet , למשל, שם אפשר למצוא באותו העמוד תגובות של אנשי ימין ושמאל המתייחסים אלה לאלה, אם כי לא תמיד באופן מתורבת למדי.
