תרמילי קליע הרובה, שנוטים להישאר בתיקו של המטייל הישראלי גם לאחר השירות הצבאי ולגרום למעצרים, הוצאות כספיות מיותרות ועוגמת נפש. אורנה שגיב, דיפלומטית זה 21 שנה, מתארת את התרמילאי הישראלי מנקודת מבטה
מספרים על תרמילאי שטייל בהודו ופגש מקומי שרצה לדעת כמה ישראלים מתגוררים בארץ. הישראלי השיב לו – כשבעה מיליון. ההודי נראה מופתע ואמר: לא שאלתי אותך כמה ישראלים נמצאים כרגע בהודו, אלא כמה מתגוררים במדינת ישראל.
נשמע משעשע, אך האמת היא שב-20 השנים האחרונות הולך וגדל מספר התרמילאים הישראלים, ויש האומדים את מספרם בכ-50 אלף מדי שנה. ואם פעם "תרמילאות" היתה נחלתם של צעירים בלבד, כחלק מ"מסלול ההכשרה הכל-ישראלי" – תיכון-צבא-טיול תרמילאים- אוניברסיטה – הרי שהיום אנו מוצאים בין התרמילאים גם את הוריהם של אותם מטיילים צעירים, הנודדים עם תיק ענק על כתפיהם בין בתי חב"ד לבתי הארחה חסכוניים.
תופעת התרמילאות הישראלית היא ייחודית למדי. הישראלים – בעיקר הצעירים שבהם – אוהבים מאוד לנוע ולטייל בקבוצות; רצוי מאוד של ישראלים. המידע על "המקומות הישראליים" במרבית האתרים התיירותיים – בעיקר בדרום אמריקה ובמדינות אסיה – מגיע לידיעת המטיילים בדרך כלל כבר בארץ, הן "מפה לאוזן" והן דרך הרשתות החברתיות. קבוצות ווטסאפ רבות של ישראלים אף מתארגנות אד-הוק תוך כדי המסע. לא אסתכן אם אומר שאין לכך אח ורע בקרב מטיילים ממדינות אחרות.
המטיילים הישראלים גם נוטים לבלוט. רבים מהם רעשנים (יש אף הטוענים שהם אגרסיביים), ומחפשים לעתים מזומנות את תחושת "הביחד" הישראלית. קשה לפספס את דמות התרמילאי הישראלי, שלרגליו סנדלי שורש או קרוקס, פניו עטורי זיפים, שיערו ארוך ועל ראשו מטפחת לבנה, או לחלופין, את התרמילאית הלבושה בשרוואל אופנתי וגופייה. אגב, לצערנו, אותו אפיון מובהק של התרמילאי הישראלי לא נעלם גם מעיניהם של גורמי טרור למיניהם, ותנועת אל-קאעדה, למשל, פרסמה כרזה המנחה את פעיליה כיצד לאתר ישראלים בקרב מטיילים זרים בחו"ל.
לא מפקירים פצוע בשטח
העובדה שמרבית הצעירים הישראלים משרתים בצבא משפיעה מאוד על אופי המסע שלהם: ניתן לפגוש את התרמילאים הישראלים במסלולים המאתגרים ביותר, שלא לומר המסוכנים ביותר, בכל רחבי העולם. רבים מהם חשים כי אם שרדו את השירות הצבאי, ישרדו כל אתגר בחו"ל – באנג'י, צניחות, טרקים במזג אוויר קשה ועוד. גם אלמנט ה"ביחד" תורם לתחושת הביטחון והעוצמה בקרב חברי קבוצות הישראלים, שמאמינים כי יוכלו לכל אתגר ובעיה, אם יצוצו.
הפיגוע בבית חב"ד בבומביי, 2008. אירוע שנמשך 60 שעות |
אלא שאישית, נתקלתי כבר באינספור מקרים של תרמילאים ישראלים שנקלעו למצוקות מסוגים שונים במהלך הטיול בחו"ל. המקרה הטרגי ביותר שנאלצתי להתמודד איתו היה הפיגוע שאירע בבית חב"ד בבומביי, בשנת 2008, שברור כי נבחר כיעד מכיוון שהיה אבן שואבת לתרמילאים ישראלים שהגיעו למקום מכל רחבי הודו.
אנו, הצוות הדיפלומטי ששירת בבומביי באותה תקופה, נאלצנו להתמודד עם אירוע טרור מורכב שנמשך 60 שעות וכלל את בית חב"ד ואתרים מרכזיים נוספים בעיר, כשהיינו מודעים כל העת לפגיעה ברב, ברעייתו ובמטיילים נוספים שנקלעו לבית חב"ד. בד בבד, היינו צריכים לנהל את החיפושים בבתי חולים אחר מטיילים ישראלים רבים אחרים שבני משפחותיהם המודאגים דאגו להם מכיוון שלא יצרו קשר מיד לאחר הפיגוע והיה סיכוי כלשהו שהם בבומבי.
מפולת השלגים שהתרחשה באחרונה בנפאל חשפה פעם נוספת את פניהם היפים של התרמילאים הישראלים, שרבים מהם התגייסו באופן מיידי לסייע לצוות השגרירות ולהעניק עזרה לישראלים אחרים שנקלעו למצוקה. אירועים מעין אלו אינם מעטים, ונחשפנו פעמים רבות לנטייה הישראלית לממש את האמירה שלפיה "לא נוטשים חייל פצוע בשדה הקרב", גם בזירות אחרות – למשל, כשישראלי נפצע, נפגע או זקוק לסיוע מסוג כלשהו בחו"ל.
עם זאת, במשרד החוץ אנו נחשפים לעתים מזומנות גם לפנים הבעייתיות יותר של תופעת התרמילאות הישראלית. במהלך השנים שהייתי הקונסול הכללי של ישראל בבומביי, נתקלתי לא אחת במטיילים צעירים שהגיעו לטיול החלומות בהודו, אך שכחו לבדוק את תרמיל הגב הגדול שלהם, שבו השתמשו גם במהלך שירותם הצבאי.
קליע רובה, או אפילו תרמיל של קליע, שמצאו בתרמיליהם של המטיילים רשויות הביטחון בשדות התעופה המקומיים, הביאו למעצר ממושך, לעוגמת נפש רבה לכל הצדדים ולהוצאות כספיות בלתי מתוכננות. מלבד זאת, לא אחת חשנו חוסר אונים לנוכח מעצר צעירים אשר צרכו סמים אף שידעו כי הדבר מנוגד לחוק המקומי, ונאלצו לבלות תקופות ממושכות מאוד בבתי כלא מקומיים, והסיוע שיכולתי להגיש להם בחסות המדינה היה מוגבל מאוד.
כך, מדי שנה נעצרים ברחבי העולם ישראלים רבים, ואלה זוכים לסיוע קונסולרי, לוגיסטי ואפילו הומניטרי מצוותי הדיפלומטים המשרתים בשגרירויות ובקונסוליות ב-105 נציגויות בעולם. נציגי משרד החוץ דואגים כי העצורים יזכו לתנאי מעצר סבירים, יקבלו אוכל כשר וייצרו קשר עם בני משפחותיהם. רבים מאותם עצורים הינם תרמילאים הנעצרים בשל עבודה ושהות בלתי חוקיות, עישון סמים או עבירות אחרות על החוק המקומי במדינות שבהן הם מטיילים.
גם למשרד החוץ יש אפליקציה
תופעה יפה שהחלה להתפתח בשנים האחרונות מציגה את פניה היפות של ישראל באמצעות פעולות "תיקון עולם" שמבצעים חלק מן התרמילאים הצעירים, בעיקר במדינות מתפתחות. רבים מהם מעוניינים לתרום לקהילה ולמדינה שבה הם מטיילים ומשלבים בטיול כמה שבועות של התנדבות למען קהילות נזקקות – ילדים בבתי יתומים, כפרים בעלי תשתיות מינימליות, בתי ספר מרוחקים ועוד.
אנא, השאירו אותם בבית (תצלום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90) |
התרמילאים מנצלים ידע קודם שרכשו – באנגלית, בתחומי החקלאות או בכל תחום אחר – ופועלים למען אותן קהילות. לעתים זוכה התופעה לסיקור תקשורתי מקומי, ואין ספק כי זוהי פעילות הסברה נפלאה למדינת ישראל כולה, בצד התנסות אישית מרתקת לאותם תרמילאים צעירים.
הדיפלומטים הישראלים, הן בנציגויות הישראליות בכל רחבי העולם והן במטה המחלקה לישראלים בחו"ל וחדר המצב של משרד החוץ, עושים כל שביכולתם כדי לסייע למטיילים הנקלעים למצוקה מסוג כלשהו. היקף הסיוע שמעניקים גורמים ישראליים רשמיים לתרמילאים ולמטיילים הישראליים הוא חסר תקדים וחורג בהרבה מזה שמוענק בידי מדינות וממשלות אחרות, בשל העיקרון המשותף של ערבות ואחריות הדדית.
כדי לסייע למטיילים, השיק משרד החוץ את אפליקציית "מידע למטייל", הניתנת להתקנה בטלפונים סלולריים חכמים. האפליקציה מאפשרת למטיילים בכל מדינה גישה למידע חיוני העשוי לשמש אותם במהלך ביקורם, כגון פרטי קשר עם השגרירות, אזהרות מסע, אשרות, בתי חולים מקומיים, עורכי דין, בתי כנסת ועוד. יש לקוות כי הצורך בסיועם של אנשי משרד החוץ יילך ויצטמצם, אך כל עוד יהיה בו צורך, נהיה מוכנים להגיש כל סיוע שיזדקקו לו המטיילים, ביום ובלילה, בחגים ובשבתות, בכל מקום ואתר על פני הגלובוס.
* אורנה שגיב היא דיפלומטית המשרתת במשרד החוץ כ-21 שנה. במהלך השנים שירתה במדינות אסיה, ובתפקידה האחרון בחו"ל היתה הקונסול הכללי (ראש הנציגות) של ישראל בבומביי, הודו. כיום היא מנהלת את המחלקה לאסטרטגיה ארגונית בלשכת מנכ"ל משרד החוץ בירושלים.
האירוע "התרמילאים - תחנה שנייה: ממה בעצם הם בורחים" יתקיים בבית אבי חי ביום שני, 19 בינואר, בשעה 20:00. לכל הפרטים על הסדרה "התרמילאים"