איֶכה, איְכה? פירוש חדש ו"ישראלי" למגילה המאתגרת ביותר במקורות

ערב תשעה באב, יום חורבן שני בתי המקדש – האחד בשנת 586 לפני הספירה והשני בשנת 70 לספירה – מפרסמים אביגדור שנאן ויאיר זקוביץ את "מגילת איכה – פירוש ישראלי חדש". רק עשר דקות נסיעה מפרידות בין משרדי קרן אבי חי, שם נכתב הפירוש החדש, ובין חומות העיר העתיקה, הגיבורה האמיתית של המגילה העצובה הזאת. המרחק התרבותי והתודעתי בין ירושלים של היום ובין העיר ההרוסה והחרבה ההיא, שעליה קונן מחבר המגילה, גדול הרבה יותר – ועם האתגר הזה ביקשו שנאן וזקוביץ להתמודד. שאיפתם היתה להנגיש את מגילת איכה לקורא הישראלי בן זמננו; להציג בפניו פירוש בהיר של מילות המגילה, בצד מבט פנורמי על ההדהודים של מגילת איכה בתרבות היהודית והישראלית.

זקוביץ הוא פרופסור אמריטוס למקרא, ושנאן – פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית. שניהם באוניברסיטה העברית. זה אינו שיתוף הפעולה הראשון ביניהם. ל"מגילת איכה" קדמו ספרי העיון המצליחים "לא כך כתוב בתנ"ך" ו"גם כך לא כתוב בתנ"ך", וכן "ספר יונה – פירוש ישראלי חדש", שראה אור לפני שנתיים. שנאן אף פרסם קודם לכן, בהוצאת קרן אבי חי, את "פרקי אבות" ואת "סידור אבי חי". הפירוש שהם יצרו יחד ממזג את הדיסציפלינות השונות שמהן הם באים: זקוביץ אמון על הפירוש המקראי, ואילו שנאן - על ההרחבות והתוספות, על מגילת איכה בספרות חז"ל, בלשון העברית ובספרות העברית החדשה.

"העבודה על מגילת איכה מאתגרת יותר מן העבודה על שאר המגילות", אומר שנאן, "מגילת שיר השירים עוסקת באהבה, מגילת אסתר – באינטריגות פנימיות, בעלילה מותחת. במגילת איכה, לעומת זאת, אין סיפור רצוף, אלא קינות. המבנה הפנימי אינו ברור, אין בדיוק סדר קוהרנטי, והשפה בו אינה קלה. החלטנו שזה מקום טוב להתחיל בו בפירוש המגילות".

קריאה נוספת: שיחה עם פרופ' שנאן על ההוצאה המחודשת של ספר האגדה 

השמים הם הגבול

הפירוש של זקוביץ ושנאן בנוי כך שלכל פסוק מוקדשים שני עמודים: ברוב העמוד הראשון מופיע פירוש מילות הפסוק, ובעמוד השני – הרחבות ותוספות שמתייחסות לתמות שעולות בפסוק, למושגים שמופיעים בו ונהפכו לשגורים בשפה וכן הלאה. כך, למשל, את הפסוק "מלכה ושריה בגויים – אין תורה" מלווה הסבר על הביטוי "אין תורה" וגלגוליו בספרות התלמודית. את המילים "עד ישקיף וירא" מלווה הרחבה על השורש שק"ף ועל המילים משקפיים, משקפת והשקפה, ואחרי המילים "יגענו ולא הונח לנו" יוכל הקורא לקרוא על המנוחה ליגע, כפי שהיא חלחלה לאלתרמן ולטשרניחובסקי.

מלבד הפניות למקורות מסורתיים כמו מדרש תהלים, ילקוט שמעוני ומסכת סופרים, מפנים המחברים גם ללאה גולדברג, לש"י עגנון, לנתן יונתן וליהודה עמיחי, וכן ליצירות אמנות של עדי נס, א"מ ליליאן, זאב רבן ושמואל הירשנברג.

פרופ' שנאן. חיפשנו עניינים שרלוונטיים לקורא הישראלי

אופן יצירת הספר, מספר שנאן, שילב בין עבודה אינדיבידואלית ועבודה משותפת. "או שיושבים יחד, או שכל אחד כותב חומר ושולח לחברו, ומתקנים", הוא אומר, "זקוביץ, כאיש מקרא, כתב כמעט את כל הפירוש ואת ההרחבות, שהן התוספת החשובה של המגילה הזאת. כתבנו יחד או בנפרד, והעברנו זה לזה. היינו צריכים להגיע להסכמות באשר להרחבות ולתוספות, והדיון על אלה ארך הרבה מאוד שעות. לגבי הפירוש, הנחה אותנו הרצון לתת פירוש מלא ומובן, אבל לגבי ההרחבות – השמים הם הגבול. חיפשנו עניינים שבעינינו הם רלוונטיים לקורא הישראלי: ענייני לשון, גיאוגרפיה וזואולוגיה, וכמובן, אירועים שאירעו כאן בארץ ויצירות ספרות".

הציבור מצביע ברגליו

לא מעט טקסטים שראו אור בעשורים האחרונים ועוסקים במגילת איכה יוצרים קשר בין המגילה וצום תשעה באב לשואה. גם בפירוש של שנאן וזקוביץ נעשה הקישור הזה; השניים אף מקדישים את הספר לקרוביהם שנספו בשואה.

"התחושה שלנו היא שזיכרון השואה הולך ומיטשטש עם השנים, עם מותם של הניצולים, והספר הזה הוא ניסיון להציב יד לחללי השואה", אומר שנאן, ומיד מסייג: "חשוב עם זאת לזכור שאף על פי שהקשר בין השואה למגילת איכה הוא קשר ותיק, יש בו גם סכנה: שיפרשו את השואה בדרך שמגילת איכה פירשה את האסונות שנחתו על ירושלים – כעונש אלוהי.

"הקשר בין איכה לאסונות שונים בהיסטוריה של העם היהודי תמיד היה בולט: מסעות הצלב, גירוש ספרד, פרעות. המגילה מפרנסת כל ניסיון לתאר אסונות: מודעות אבל, אנדרטאות, ואפילו פשקווילים של העדה החרדית. הרבה פעמים הקשר היה ברמה הלשונית: עשו שימוש בפסוקים של מגילת איכה כדי לתרגם את הקטסטרופות, לתת להן שפה דתית. אבל לפחות ככל שזה נוגע לשואה, עשינו כל מה שאפשר לעשות כדי שאיש לא יחשוב שיש דמיון בין איכה ובין השואה בכל מה שקשור לנרטיב של העונש. אלה שני אירועים שונים, ואף שמגילת איכה מבינה את חורבן ירושלים כעונש על חטאים, ניסינו להימנע מפרשנות שטוענת שכך הדבר גם במקרה של השואה".

מה הכוונה ב'פירוש ישראלי חדש'? האם המטרה היא שהפירוש שלכם יהיה תחליף לפירושים קודמים, מסורתיים יותר?

"אני לא חושב שפירוש אחד יכול להחליף פירוש אחר. השתמשנו הרבה מאוד בכל הפירושים שקדמו לנו, המסורתיים והמחקריים. החידוש בפירוש שלנו הוא בהפיכת המגילה לתיבת תהודה לתרבות היהודית הישראלית. זה משהו שלא נעשה כאן קודם לכן. כשניגשנו לפרויקט, ניסינו לשאול את עצמנו מה הקורא הישראלי – לאו דווקא הדתי או המסורתי – יכול למצוא במגילת איכה. אני חושב שדווקא הסגנון הקולאז'י, שמאפיין את הפירוש שלנו, משרת את המטרה הזאת. אפשר לקפוץ מפסוק לפסוק, לאו דווקא לקרוא לפי הסדר; אפשר לפנות למפתח בסוף ולראות את הסופרים המודרניים שציטטנו. יש כאן הכול בכול מכול וכול".

שנאן מקווה שהפירוש החדש יחבר לא רק בין ישראלים רבים למגילת איכה, אלא שהפירוש גם יסייע להשיב את תשעה באב לתודעה הציבורית. "תשעה באב נוכס בידי דתיים, כרגיל", הוא אומר, "בשעתו, בגין רצה לקבוע את יום הזיכרון לשואה בתשעה באב, וזה רעיון מבריק, משום שבממד הלאומי, יום הזיכרון לשואה נוכח יותר בתודעה שלנו מאשר חורבן בית המקדש. המקדש התרחק מאיתנו, ואני לא יודע אם מישהו מצפה להקמתו. זו תהיה טעות למקד את כל העניין של תשעה באב בבית המקדש. הציבור מצביע ברגליים ושוכח מהיום הזה. אני שמח שבשנים האחרונות מתקיימים יותר ויותר מעגלי שיח בתשעה באב וצפיות בסרטים ולאחריהם דיונים וכן הלאה. היום הזה הוא הזדמנות לשבת יחד ולחשוב מה עוד אפשר לעשות כדי שהסיטואציה הנוראית שמתוארת במגילת איכה לא תחזור על עצמה".

לאירועי תשעה באב בבית אבי חי:

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי