פרידה מאחד מענקי המוזיקה הישראלית, שהיה גם האנדרדוג המושלם
תמונה ראשית - ויקיפדיה \ מיכל כהנא
אחד השירים היפים והמפורסמים שביצע והלחין צביקה פיק, שהלך מעימנו היום, הוא השיר "נאסף תשרי". השיר, שנכתב על ידי נתן יונתן, מתכתב עם שירו של רבי שמואל הנגיד, שמתחיל במילים "מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם, / גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם". השיר הימי ביניימי מתאר את הדכדוך של חילופי העונות כסיבה לשתיית אלכוהול, ויש בו מעין אווירת "אכל ושתה כי מחר נמות" – השיר הקצר מסתיים במילים: "וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם./ קוּמָה, שְתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְתֵה בַכַד, וּבַלַיִל וְגַם יומָם!". כלומר, העונות מתחלפות, והמענה שלנו הוא לשבת עם חברינו ולהטביע את הדכדוך ביין.
השיר "נאסף תשרי" של יונתן נפתח באותן המילים, אך מרחיב את הניהיליזם שבשיר המקורי ויוצא מתוכו לעיסוק בחטאים התנ"כיים, באפלוליות שהם משרים ובתקווה לכך שחילופי העונות יובילו את הדור הבא לסיפור חדש. כך למשל בסיומו של השיר:
"חטאי האיש והאישה והנחש
חטאת דוד באוריה, כבשת הרש
ויונתן ויערת הדבש.
מת אב ומת אלול, הקיץ שב
סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו
עם כל הדבש והנחש והאישה".
השיר הנפלא הזה, שגרסת מעין־אופרה שלו מצורפת כאן בסרטון, הוא ללא ספק אחד השירים העבריים האהובים והמזוהים ביותר עם צביקה פיק. המילים, שהחלו בשירה ימי בינמיית והמשיכו את דרכן כשירה עברית חדשה, הולחנו על ידי אחד מכוכבי הפופ והדיסקו הגדולים של ישראל. העולמות הרבים שמתחברים בשיר האהוב מייצגים בצורה עדינה ויפה את העולמות הרבים שבהם לקח פיק חלק.
צביקה פיק הלחין וביצע שירי משוררים, הוא יצר עבור הזמרים העבריים המיינסטרימיים ביותר, ובכך לכאורה היה חלק מהממסד של המוזיקה העברית הישראלית, שגם זיכה אותו בפרס אקו"ם. אך פיק היה גם האנדרדוג המוזיקלי המושלם: הילד שעלה מפולין הביא לישראל רוח חדשה ונוצצת של פופ, עם נגיעה של תרבות הנגד האמריקאית של סוף שנות השישים, ששינתה את עולם המוזיקה לתמיד. פיק התפרסם ככוכב ההיפי של המחזה השערורייתי "שיער", בחזותו האנדרוגינית ויוצאת הדופן; הוא היה הקלידן (כי החליטו שהוא לא זמר מספיק טוב) של להקת הקצב "השמנים והרזים", שהקליטה שירים מקוריים בעברית ובאנגלית וניגנה במועדונים לנוער, ובאלבומיו עירב בין פופ לרוק. בכלל, פיק היה, לפני הכל, מלך הפופ: אחד משיאי הקריירה שלו הוא כמובן הלחן לשיר "דיווה", שזיכה את דנה אינטרנשיונל ואיתה את ישראל במקום הראשון באירוויזיון 1998.
פיק, שיצר לאורך שנים רבות (ושהופעתו כשופט ב"כוכב נולד" בתחילת שנות האלפיים איפשרה גם לצעירים יותר היכרות איתו ועם פועלו), היה מוזיקאי עברי במובן הרחב ביותר של המילה. הוא זיכה אותנו בלחנים ובביצועים לשירי משוררים גדולים, בשירי פופ ובמוזיקת דיסקו שיצרה את פסקול הריקוד שלנו, וברוק איכותי, ישראלי עם ניחוח של מקומות אחרים. דמותו יוצאת הדופן, רוחב האופקים המוזיקלי והטקסטואלי, והכשרון הענק של פיק, כל אלה שומרים לו מקום של כבוד בהיכל התהילה של המוזיקה העברית.
יהי זכרו ברוך.
*
להרשמה לאירוע בזום "תמיד אותו חלום" (חלק ב'): בעקבות צביקה פיק ז"ל לחצו>>
**
מילות השיר המלאות:
מת אב ומת אלול ומת חומם
גם נאסף תשרי ומת עימם
רק נשארה גחלת עמומה
של אהבת הקיץ הגדומה.
אל מערת דוד השונמית
תצמיד את ירכיה הקרות
אל חום האבנים שעל קברו.
וילד זר הולך ותר כמו שאול
את עקבותיו של אב ושל אלול
ובעמום הוא מחפש את הצלול.
לך ילד לך, אולי בסוף המערב
בין ים ויבשה, בין אב לסתיו
יאור שלך יאיר בין חטאיו.
חטאי האיש והאישה והנחש
חטאת דוד באוריה, כבשת הרש
ויונתן ויערת הדבש.
מת אב ומת אלול, הקיץ שב
סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו
עם כל הדבש והנחש והאישה.