על כך שהיה ונלקח

                                                                 קלוד מונה, "התרשמות, זריחה", מתוך: ויקיפדיה

כֵּיצַד נִתָּן לוֹמַר דָּבָר עַל מָה שֶׁאֵין בּוֹ אֵיךְ לוֹמַר / עַל מָה שֶׁמְּחַלֵּל אֶת מָה שֶׁטּוֹב / כֵּיצַד נִתָּן לוֹמַר מִלִּים כָּל כָּךְ גַּסִּים / מִלִּים / שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לֹא כָּל שֶׁכֵּן לִכְתֹּב / כֵּיצַד נִתָּן לִכְתֹּב עַל מָה שֶׁאֵין לוֹ בַּשָּׂפָה מָקוֹם שֶׁל חֵן / לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לוֹ בָּעוֹלָם

כל הַמִּלִּים הַנּוֹרָאוֹת בָּרְחוּ מִכָּל הַמִּלּוֹנִים וְאֵין לִי אֵיךְ לוֹמַר אוֹתָן / לֹא כָּל שֶׁכֵּן לִכְתֹּב / הַמִּלּוֹנִים פְּתוּחִים כְּמוֹ פֶּה פָּעוּר וְהַמִּלִּים לְסֵרוּגִין / כְּמוֹ שִׁנַּיִם נִרְקָבוֹת תָּגִין תָּגִין / נוֹשְׁרוֹת עַל הַשָּׁטִיחַ / אֲנִי לֹא יְכוֹלָה כְּבָר לְהָטִיחַ / מִלִּים גַּסִּים כִּי הָאָזְנַיִם מְחִלּוֹת אַרְנָב / רוֹצוֹת לִשְׁמֹעַ רַק מִלִּים זָהָב / וְגַם הַפֶּה שֶׁלִּי כְּבָר לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹמְרִים / מִלִּים גַּסִּים / כִּי הַמִּלִּים כְּמוֹ אָסִיר / בָּרְחוּ מִכָּל הַמְּגֵרוֹת שֶׁלִּי בָּרֹאשׁ

כְּשֶׁיְּלָדִים לְשֶׁעָבַר יוֹשְׁבִים בְּפֶה נִפְעָר לְהַאֲזִין לַסִּפּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לִי לְסַפֵּר / אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַמִּלּוֹנִים רֵיקִים עַכְשָׁו יוֹתֵר / אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁנּוֹתְרוּ לִי רַק מְעַט מִלִּים כָּאֵלֶּה שֶׁאֶפְשָׁר / לוֹמַר לִילָדִים לְשֶׁעָבַר / כֵּיצַד נִתָּן לוֹמַר דָּבָר / שֶׁלֹּא נִתָּן לִחְיוֹת כֵּיצַד נִתָּן לוֹמַר / לֹא כָּל שֶׁכֵּן לִרְאוֹת

כֵּיצַד עוֹשִׂים דְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם אֵין שׁוּם מִלָּה בְּאַף מִלּוֹן / דְּבָרִים שֶׁהֵם לֹא סוֹד הֵם רַק בּוֹרוֹת / שֶׁפְּעוּרִים בַּפֶּה שֶׁל הַשָּׂפָה / הֵם לֹא חַלּוֹן / הֵם עֲטִיפָה / שֶׁל חֹר שָׁחֹר לְלֹא סוֹפִים / שֶׁמְּאַכֵּל אֶת כָּל הַמַּדָּפִים / וְגַם אֶת הַשָּׁטִיחַ

כֵּיצַד נִתָּן לִרְשֹׁם / מִלִּים שֶׁהֵן רַק לְהָטִיחַ / לֹא כָּל שֶׁכֵּן כֵּיצַד נִתָּן לִנְשֹׁם