יש משיחים

                                                         ישו כרועה הטוב, המאה ה-3 לספירה לערך (מתוך ויקיפדיה)

כולנו מכירים את הרגע ההיסטורי שבו הנצרות נהפכה לדתה של האימפריה הרומית. השאלות המרכזיות שמלוות את האירוע הזה הן שאלות על כוחה של הדת הנוצרית, על המניעים שלה ועל ההשלכות של הטרנספורמציה הזאת, אך יש שאלה נוספת, מרתקת, שמלווה את הקשר שבין הנצרות להלניזם ולתרבות הרומית: איך משכנעים רומאים להאמין במשיח כשאינם מכירים בכלל במושג הזה?

בתוכנית "סדר בוקר" הקרובה, במסגרת הסדרה "ראשית הנצרות: הברית החדשה על רקע יהדות בית שני", ידבר פרופ' סרג' רוזר מהחוג למדע הדתות של האוניברסיטה העברית וחוקר עמית במרכז לחקר הנצרות לשעבר, על הנצרות המוקדמת, על הקשר שלה לעולם היווני־רומי ועל המיקום שלה במרחב הארץ-ישראלי שבו נוצרה. לקראת המפגש, פגשנו אותו לשיחה קצרה על יהודים, על נוצרים ועל הלניסטים.

המבנה הדתי וההיסטורי שמייחד את יהדות הבית השני הוא מבנה משיחי. מהו המבנה ההלניסטי המקביל?

"בהכללה, העולם היווני הרחב, ובתוכו העולם הפילוסופי, חשב במונחים של מחזוריות ומעגליות. אפילו במקרים מיוחדים, כמו אצל אנשי אסכולת הסטואה - שחשבו שהעולם בשלב מסוים בא אל קיצו - הייתה הנחה שלאחר הקץ הוא מתחדש ומתחיל מחזור נוסף. לעומת זאת, בדרך כלל חושבים על המסורת המקראית ועל המסורת היהודית מימי בית שני כעל מסורת ליניארית שחושבת במונחים של התקדמות לקראת משהו. המשיחיות זו דוגמה מובהקת של חשיבה במונחים של קץ שהוא שונה לגמרי מתנאי הקיום של העולם המוכר לנו.

הרעיון הזה היה זר באופן יחסי לחשיבה הפילוסופית היוונית, ואפילו לחשיבה של היהודים ששהו בפזורה והושפעו מהחשיבה הפילוסופית של זמנם. יהודים שהתנהגו ביוונית, קראו ביוונית והתפללו ביוונית, כמו פילון מאלכסנדריה, היו מודעים לרעיונות משיחיים, אבל הם לא היו מרכזיים בתפיסות העולם שלהם. מבחינה זאת, האמונה המשיחית היא אמונה לא רק יהודית, אלא גם ארץ-ישראלית, והנצרות היא כמובן כת או תנועה משיחית בתוך יהדות בית שני, ולכן היא הולכת עם האמונה המשיחית ומעבדת אותה ומתאימה אותה לגיבור שלה, ישוע מנצרת. הנצרות מעבדת את התקווה המשיחית לכך שתופיע דמות של מנהיג וגיבור שיישלח על ידי האל ושיוביל את עם ישראל לגאולה. את התפיסה המשיחית הזאת היא יורשת מהיהדות, אבל היא כמובן מיישמת את זה על גיבור הסיפור שלה, ולכן צריכה לבצע כל מיני התאמות".

אז המשיחיות של הנצרות היא השפעה יהודית מובהקת. מהן ההשפעות ההלניסטיות עליה?

"קודם כול, יש השפעות הלניסטיות כבר בתוך היהדות הרחבה. לא הייתה מחיצה בין העולם ההלניסטי ליהדות; היהדות הייתה במידה רבה גם הלניסטית, אבל האמונה המשיחית באופן ספציפי לא הייתה הלניסטית, אלא דווקא יהודית ארץ-ישראלית. כשהנצרות יצאה למרחב ההלניסטי, היא כמובן אימצה רעיונות הלניסטיים. למשל, היא ויתרה בהדרגה על הדגש הארץ-ישראלי החזק על הגאולה המדינית בתוך ארץ ישראל ועל שימת ארץ ישראל במרכז והעבירה את תפיסת הגאולה לפסים כלליים יותר, רוחניים יותר. אפשר לראות בזה השפעה הלניסטית.

אם נביט במבט כללי ורחב, אפשר לראות כי במקום הדגש על הגאולה בארץ ישראל, שמירושלים מתפשטת כמובן לעולם כולו, הנצרות שמה דגש על גאולה רוחנית יותר שיכולה להתרחב בכל מקום. זה אינו ויתור סופי, אבל זוהי העברת הדגש מפרטיקולריות ישראלית לאינדיבידואליזם".

בסדרה תדבר על הנצרות המוקדמת. מהו הפער בין חסידי ישוע הראשונים ובין הנצרות שבאה אחריהם?

"ההבדלים בין הדורות הם עניין שמאפיין לא רק את הנצרות; כל דור ודור הוא שונה מקודמו. במקרה הנוצרי, המרקם החברתי השתנה מאוד: אחרי שני דורות, רוב הנוצרים כבר היו לא-יהודים, ורובם נמצאו בפזורה של האימפריה. לחלק מהם עדיין היה אכפת מהגאולה בארץ ישראל כמרכז וכמקור לגאולה עולמית, אבל לרבים מהם, גם ללא-יהודים וגם ליהודים שהיו בפזורה, העניין האינדיבידואלי והרוחני היה משמעותי יותר. בהמשך הדרך, כשהמרכיב היהודי דעך בתוך התנועה, כבר במאה השנייה לספירה, כשהצטרפו לתנועה הנוצרית הרבה אינטלקטואלים דוברי יוונית בעלי חינוך קלאסי, נכנסו לנצרות מגמות פילוסופיות יווניות בכמויות גדולות".

היה גם פער מבחינת הפרקטיקה היהודית? הנוצרים הראשונים היו קרובים יותר ליהדות מבחינת שמירת המצוות?

"קודם כול, הפרקטיקה מחייבת רק את היהודים, ולכן, כשהצטרפו הרבה לא-יהודים, בהתאם לתסריט של נביאי המקרא שלפיו בעידן הגאולה יצטרפו הגויים, התעוררה השאלה באילו תנאים הגויים מצטרפים: האם הם צריכים להפוך לחלק מעם ישראל במלוא מובן הדבר ולאמץ את הפרקטיקה, את הריטואל היהודי, או שמא הגויים צריכים לאמץ רק את מצוות המוסר ואת האמונה באל אחד? זאת הייתה השאלה שנידונה ככל הנראה לאורך כמה עשרות שנים, ובסופו של דבר, ניצחה הדעה שהגויים מצטרפים כגויים ואינם מקיימים את הפרקטיקה היהודית. יש לנו עדויות עוד מאמצע המאה השנייה שבתוך התנועה יש יהודים שדבקים בפרקטיקה, אבל היהודים נהיו למיעוט, ורוב האנשים בתנועה לא ראו את קיום הפרקטיקה היהודית בעין יפה. זה עניין חברתי-פסיכולוגי: אלה שדבקים בפרקטיקה מתנשאים מעל אלה שאינם דבקים בפרקטיקה, ואלה שאינם דבקים בפרקטיקה מתנשאים מעל אלה שדבקים בה, והרוב ניצח בסופו של דבר".

מהם המאפיינים המרכזיים שהבדילו את הנצרות מהיהדות?

"אני נזהר מלהשתמש במושגים 'הנצרות' ו'היהדות' - היהדות הייתה מגוונת כל כך באותה התקופה - אבל אפשר לומר שהיבדלות היא שם המשחק. כל תנועה צריכה מצד אחד לנסות לשכנע ולמשוך את האחר אליה, ומצד אחר להיבדל, משום שאם אינך נבדל, אין לך זכות קיום. אלו תהליכים שאנחנו מזהים בתולדות הדתות כל הזמן; היבדלות היא הכוח. מה שמעניין בהקשר הזה זה ליצור השוואות בין דרכי היבדלות שונות, למשל, להשוות את דרכי ההיבדלות של הנצרות הקדומה עם דרכי ההיבדלות של אנשי קומראן. גם אלה וגם אלה ניסו לבדל את עצמם, ואפשר לשאול אצל מי ההיבדלות הייתה חריפה יותר. אלו שתי תנועות משיחיות שהיו ביחסים מסובכים מאוד עם הפרושים ועם האליטה הכוהנית. שתיהן ניסו לנצח אותם בוויכוח התיאורטי וגם ניסו להיבדל".

מה הקשר בין אנשי קומראן לנוצרים?

"יש קונצנזוס רחב על כך שאנשי קומראן לא היו הנוצרים הקדומים, אלא תנועה משיחית אחרת ושונה, אבל יש גם חפיפות בין השתיים, משום שהן היו שתי תנועות משיחיות שחיכו לקץ. הרבה דברים נגזרים מהתשתית המשותפת הזאת. כנראה אין מדובר בהשפעה של אלה על אלה, אלא פשוט בתנאי התחלה דומים. אנשים מפעילים את אותם מנגנונים כשיש להם את אותה המערכת הכללית, אותה המטרה ואותן הבעיות. בשני המקומות הקץ לא הגיע. הנצרות הייתה צריכה להתמודד עם זה במשך שנים רבות, אבל גם אנשי קומראן כנראה התקיימו די זמן כדי להתמודד עם העובדה שהקץ טרם הגיע. הם הרי התארגנו במאה השנייה לפני הספירה, אז היו להם מאתיים שנה כדי להתאכזב, ואנחנו מגלים בכתביהם את הסימנים של התסכול מכך שהקץ אינו מגיע. אם יש לך אספירציות גבוהות, אתה תיתקל גם באכזבה, זה ידוע".

 

לכל הפרטים על "ראשית הנצרות: הברית החדשה על רקע יהדות בית שני" עם פרופ' סרג' רוזר

Model.Data.ShopItem : 0 8