לשים את האגו בצד

עבודות המשכן בשיאן, ומגיע הרגע שבו צריך למשוח את אהרן ואת בניו לכהונת עולם.

"וְהִקְרַבְתָּ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם. וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְכִהֵן לִי. וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם כֻּתֳּנֹת. וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם וְכִהֲנוּ לִי וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (שמות מ, י"ב-ט"ו).

מדוע מדגיש הכתוב: ״כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם"? קראו את הפסוקים בלי המילים הללו, ולכאורה דבר לא ייגרע מהם. ה'משך חכמה' (ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק) מציע תשובה אמיצה. לדעתו היה חשש שמשה יתבאס למשוח את בני אהרן לכהונת עולם, מאחר והוא רצה שילדיו שלו יזכו לכבוד הזה. בגמרא שעוסקת במילים "אל תקרב הלום" (שמות ג, ה) שנאמרו למשה עוד בימי הסנה הבוער, נכתב: "אמר עולא: בקש משה מלכות ולא נתנו לו דכתיב: 'אל תקרב הלום', ואין הלום אלא מלכות" (תלמוד בבלי, זבחים קב ע"א). האגו של משה נפגע. על מעלת אהרן אחיו לא היה משה מתקנא, אומר המשך חכמה, אבל בנוגע לבניו, כבר הייתה עלולה הקנאה לבעור בו. לכן אומר הפסוק: "וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם". משוח גם אותם בשמחה, בהערכה, בלב שלם. תתגבר על האגו הפגוע. אגו נפוח גורם לנו לקבל החלטות שגויות.

בספרו החשוב לחשוב מהר לחשוב לאט, מציג דניאל כהנמן - החוקר הנודע חתן פרס נובל שהיום מלאה שנה לפטירתו - מחקרים ותובנות מרתקים על תהליכי החשיבה שלנו. בין היתר, הוא מצביע שם על הטיות חשיבה מבוססות אגו (אף שאינו מכנה אותן כך). אחת מהן היא "חשיבה מנטלית".

נגיד שאני משקיע חלק מכספי בבורסה, ובגלל מקרה חירום או איזה אירוע גדול, אני זקוק למזומנים ועליי למכור חלק מהמניות. יש לי מניות שהשקעתי בחברת X, ששילשו את ערכם מאז קניתי אותם, ויש לי מניות בחברה Y, שהפסידו מחצית מערכם. השווי כיום של סך מניות X שברשותי ושל סך מניות Y שברשותי זהה. אין זה משנה אילו מהן אמכור – אקבל את אותו הסכום. עכשיו צריך להחליט אילו למכור. 

רובנו נמכור את המניות המנצחות; אלו ששילשו את ערכן והרווחנו עליהן כסף. מדוע? כי איננו רוצים לממש הפסדים. מכירת מניה בהפסד היא כמו הודאה בתבוסה. האגו נפגע כאשר אני מרים ידיים. ואולם השאלה אילו מניות כדאי לי באמת למכור כלל אינה קשורה לשאלה איזו מניה הפסידה ואיזו הרוויחה, כי שתי אלו התרחשו בעבר. כדי להכריע בצורה רציונלית איזו מניה למכור, עליי להשיב לשאלה לאיזו מניה יש סיכוי רב יותר להניב רווח בעתיד. העבר ותחושת ההפסד אינם אמורים להשפיע על ההחלטה. במילים אחרות, האגו עלול לגרום לי לקבל החלטה שגויה.

יש עוד דוגמאות רבות בספר לחשיבה מבוססת אגו שגורמת לקבלת החלטות שגויות. למשל, למומחים רבים בתחומם יש ביטחון־יתר, נטול כל הצדקה עובדתית. מחקר שבדק הערכות של אנשי מקצוע רבים לגבי צפי תשואות שיתרחשו בשוק גילה שלמקצועיות שלהם כמעט לא היה כל יתרון על מערכת ניבוי אקראית; במחקר אחר נתנו לפסיכולוגים לצפות בהתנהגות של אנשים במעין משחקים קבוצתיים וביקשו מהם לנבא את יכולת ההצלחה שלהם בתפקיד מסוים ולנתח את קווי האופי שלהם. הניבוי והניתוח הסתברו כעבור שנה כבעלי קשר חלש מאוד למציאות. משורה של מחקרים רפואיים התברר שמחשב או נוסחה קרה מנבאת טוב יותר מרופאים שנחשבים מעולים בתחומם את מצבו הרפואי של אדם ואת הטיפול שנכון לו. המחקרים האלה לא גרמו לאנשים להיעזר פחות במומחי כספים; למחלקות גיוס להפסיק להעסיק פסיכולוגים; או לרופאים להשתמש יותר בנוסחאות ובבינה מלאכותית. אבל למה בעצם? הרי זה מוכח. יש לכך שורה של סיבות, שאת רובן ניתן למצות במילה אחת: אגו.

לחשיבה מבוססת אגו יש כמובן גם השפעה עצומה על מומחי ביטחון ועל מדינאים. אפשר להעז ולשאול: האם חשיבה נטולת אגו הייתה מצליחה למנוע או לבלום את מתקפת השבעה באוקטובר?

אני מאחל לנו שנצליח להתגבר על האגו בתהליכי קבלת ההחלטות בחיינו הפרטיים והציבוריים, כשם שידע משה, בסופו של דבר, למשוח לכהונת עולם את בניו של אהרן.

שבת שלום.

פרק 194 – פרשת פקודי: משה מתקנא? בהסכת היומי מקור להשראה
תמונה ראשית: המשכן במדבר (איור מתנ"ך הולמן משנת 1890) \ ויקיפדיה