למה גברים הופכים את הבית?

היום הגעתי למשרד והייתי בטוחה ששוב פרצו לנו. מהומת אלוהים, חורבן הבית. ואז נזכרתי בהפרעת הקשב שלו. שהוא שוב שכח איפה שם איזה משהו וכרגיל הוציא צו הריסה על כלל המבנה.

יש לגברים מן קטע מעצבן כזה, שהם מסוגלים להחריב את כל הבית עד היסוד רק כי שכחו איפה שמו את משקפי השמש. או את השלט. או את המפתחות של האוטו או את הפלאפון. פשוט נורא. כשהם מאבדים משהו זה מטריף אותם. אפילו אם מדובר בחצי שקל, הם לא יחשבו על העלות מול התועלת וירסקו לחתיכות את הפאנלים של הבית רק כדי להוציא מתוך איזה חריץ את השקל שנפל לשם.

"למען השם, מה אתה עושה?" שאלתי אותו כשראיתי את המהפכה.

"איבדתי משהו"

"מה?"

"דיסק און-קי"

"של כמה גיגה?"

"ארבעה"

"התכוונת ארבע"

"כן, צודקת".

"זה עולה 50 שקלים, בשביל זה שווה לך להפוך את המשרד?"

"לא, היה עליו משהו מאוד חשוב שעבדתי עליו כבר המון זמן"

"מה? השואה 2?"

"לא לא, החומש השישי"

"אין דבר כזה חומש שישי"

"בטח שיש. אני מסביר שם למה הפכתי את סדום ועמורה."

"אולי כי האנשים שם היו רשעים כאילו?"

"אה, לא. בכלל לא. הם דווקא היו ממש בסדר".

"וואלה?"

"כן. מתפללים בזמן, לא נידות, לא חזירים, סבבה של אנשים. בעמורה אפילו קלטו פליטים ניגריים".

"אז למה הפכת שמה את כל העסק?"

"למה הפכתי?"

"כן למה".

אה, איבדתי שם שקל. אל תשאלי איזה עצבים זה לאבד שקל באמצע המדבר. חשבתי שאני מתחרפן לגמרי. קריזה.