פעם שלא היה אף פעם

ראשון

נוֹסְטַלְגְּיָה (שם נ') - געגועים אל מה שהיה בעבר

(מילון רב מילים)

 

שני
יוהנס הופר, רופא שוויצרי, הוא שחיבר את המילים היווניות נוסטוס, שיבה הביתה, ואלגוס, כאב, ויצר את המושג "נוסטלגיה". הוא ראה בה מחלה.

 

שלישי
ויִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ: לֹא נַעֲלֶה! הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר?

 

רביעי
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, 
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי 
שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור 
על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור 
תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד 
שני עצים שיקמים, אנשים יפים מלאים חלומות 
ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות, 
כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת. 

כאן, איפה שאתה רואה את הדשא 
היו פעם רק יתושים וביצות 
אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר 
אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר 

יכול להיות שזה נגמר. 
יכול להיות שזה נגמר. 
(יהונתן גפן)

 

חמישי

טקסט תיאור תמונה כאן - שורה 1 כמה אנחנו אוהבים להתרפק. על האנשים של פעם, על המוסיקה של פעם, על האוכל של פעם ועל האווירה של פעם. כמה נעים לנו לסמן איזה עבר מופלא, איזה 'פעם' שלא היה אף פעם, שבו היינו שמחים ותמימים ונחושים ויפים. כי אם פעם היינו כאלה, אזי אנחנו בליבנו טובים, זה רק ה'עכשיו' שעושים אותנו כמו שאנחנו. פעם היינו נפלאים אבל היום אנחנו קורבנות חסרי אונים של 'עכשיו'. מביטים בידיים רפות על עולם שיוצא מדעתו.

 

שישי
"לא הכרחי לחזות את קץ העולם בידי אש או קרח - יש שתי אפשרויות אחרות. האחת היא עבודת ניירת, והאחרת - נוסטלגיה. כשאתה מחשב את משך הזמן בין אירוע מסוים לבין הרגשת הנוסטלגיה לאירוע זה, נראה שהמרווח ביניהם קטן בשנה בכל מחזור. בסופו של דבר, ברבע הבא של המאה, מחזורי הנוסטלגיה יתקרבו כל כך זה לזה עד שאנשים לא יוכלו לקחת צעד מבלי להרגיש נוסטלגיה עבור זה שהרגע לקחו. בשלב זה, הכל עוצר. מוות בידי הנוסטלגיה".

(פרנק זאפה)

 

שביעי
תמיד יהיו לנו דתן ואבירם, שיהפכו את מצרים לארץ זבת חלב ודבש, ואת העבר למושא חלומות. תמיד יהיו אלה שיתרפקו על מה שאי אפשר לחזור אליו, ויבקשו אותנו ללכת אל העתיד כשגבנו אליו, ועינינו נשואות בתקווה אל העבר.

שתבלע אותם האדמה.

 

מפטיר
נוסטלגיה היא אחד הרגשות הלגיטימיים ובוודאי הממושכים ביותר שחווה האדם; אבל הפוליטיקה של הנוסטלגיה היא מסיחת דעת במקרה הטוב, וממאירה במקרה הרע
 

(אירווינג קריסטול)

Model.Data.ShopItem : 0 6