שואה שלנו

מה אתה הכי אוהב בספר שלך?

את הדמות של סילוונה חג'ג'. היא פמיניסטית בעידן שזה היה מאוד חדשני להיות כזו. היא אמיצה, חכמה ובעלת קור רוח, לוקחת פיקוד במצבים קשים כשכולם קורסים. היא מגלמת את הדמות של האישה המזרחית הנהדרת.

 

על איזו מצווה אתה מקפיד? (לא בהכרח דתית)

באתי מבית דתי מאוד. כל המשפחה של אימא שלי הם ש"סניקים חרדים, ואבא שלי דתי-לאומי. אבל היום, בהשקפות שלי, אני לא קרוב לדת כל כך, אבל עדיין יש לי הרבה מאוד כבוד לדת. המצווה שאני עדיין מקפיד עליה היא נטילת ידיים לפני כל ארוחה (לפעמים עם התפילה המלווה ולפעמים לא), ואני מברך על המזון בימי שישי.

 
סוכרי. לא קרוב לדת, עם הרבה כבוד לדת (צילומים: מיכל פתאל)

מה היצירה שהיתה לה הכי הרבה השפעה עליך?

"הבחילה" של ז'אן פול סארטר. ישנו שם אדם הנוכח באבסורדיות של הקיום, וכל השאלות המטאפיזיות טמונות בתוך הספר הזה. הוא גרם לי לשאול בעוצמה שאלות לגבי משמעות החיים. התוודעתי אליו בגיל מוקדם, 15-16.

 

מה הספר האחרון שקראת?

קראתי בשנית, 20 שנה אחרי הפעם הראשונה, את "אוריינטליזם" מאת אדוארד סעיד. ראיתי אותו פתאום באופן אחר: כל מיני תובנות פורצות דרך שהיכו בי בפעם הראשונה פגשו אותי אחרת עכשיו. השעון התרבותי שלי הוא שונה היום כי קראתי אותו בצורה ביקורתית יותר. לפני 20 שנה הוא הימם אותי, ועכשיו זה היה אחרת. תחושות שפעם היו לי בצורה עמומה נראו אחרת עכשיו. אז הוא התאים לתחושה הפנימית שלי.

 

מה הרעל שלך?

ממתקים. שוקולד זה נורא, ואוכל זו בעיה בכלל. אני לא מעשן ואני עושה ספורט, ודווקא המתוק גומר אותי. אני מתכנן כבר שנים להיגמל מזה. אולי אני אלך לאיזה קורס.

 

מהי מדיניות השאלת הספרים שלך?

אני שונא להשאיל ספרים. אני כמעט לא משאיל, ואני גם לא שואל מאחרים. זה משהו אינטימי. אני כן מגיע למצב שאני נותן כמתנה, אבל להשאיל - לא. הנתינה מאווררת אותי; במיוחד כשזה מתחיל להתאסף - זה מעיק עליי. אז כל כמה שנים אני מעביר איזה 200 ספרים, בדרך כלל לתרומה.

 

מהן שעות העבודה שלך?

בדרך כלל בלילה. כשכולם ישנים. יש לי ארבעה ילדים, והיום רועש. אבל בלי קשר, אני אדם של לילה. גם כשאני מרצה, אני לא יכול שזה יהיה לפני 11 בבוקר. אני ישן מאוחר ומתעורר מאוחר וכותב כשכולם ישנים.

 

לאיזה מדור/כותב בעיתונות אתה מתגעגע?

אהבתי את אדם ברוך ואת אהרון בכר. הם כבר לא בעולמנו, לצערי. אהבתי את האופן שאדם ברוך העביר סוגיות הלכתיות לכלל הציבור ואת הכתיבה המעניינת והמקורית של אהרון בכר.

 

מהם הרגלי הפייסבוק שלך?

אני פעיל מאוד בפייסבוק. יש לי 4,000 ומשהו חברים. לא מזמן אפילו עשו סרט על אנשים שמשפיעים בפייסבוק, ואני הייתי בין 15 האנשים שהשתתפו בסרט. אני מעלה סטטוס לפחות פעם ביום ועוקב אחרי החברים. לעתים נדירות אני מעלה תמונה. אני גולש בפייסבוק כ-50 דקות ביום.

 

אם לא היית גר בארץ, היכן היית גר?

איטליה, לא? דרום איטליה. אני גדלתי בבית של דוברי איטלקית וגדלתי לתוך התרבות הזאת. אני לובי, מדינה שהיתה באותה תקופה תחת קולוניה איטלקית, והתרבות האיטלקית השפיעה.

 

מאיזה סופר היית רוצה הקדשה?

פרננדו פסואה, אבל הוא מת. הוא גדול הסופרים בעיניי, "ספר האי נחת" תפס את העובדה שאנחנו לא יכולים לתפוס את החיים באופן הכי חי שאפשר.

 

מהי הביקורת הכי מעניינת ששמעת על הספר שלך?

פרופ' חביבה פדיה, איך לא. היא האישה הכי מאלפת בישראל, היא חד פעמית. הביקורת שלה היתה מאלפת (באתר "העוקץ"), ולמדתי ממנה הרבה. כמעט כל מה שהיא כתבה שם לימד אותי. היא כתבה שהספר הוא צומת במובן שהוא מחייב אותנו לחשוב מחדש על דברים שחשבנו עליהם בצורה שגורה. היא כתבה שהספר מחייב אותנו לשתוק לפני שמתחילים לדבר עליו או לבקר אותו. מעבר לזה, היא מאוד החמיאה לי. " סבתא וסבר שלי לא הסכימו לאכול אוכל לא כשר, ולא נגעו במרק במחנה. הם גוועו ולא נגעו במרק כי אולי יש שם בשר לא כשר. מי בכלל היה נותן להם בשר, חצי מהמרק הזה היה חול "

 

מתי באחרונה הרגשת יהודי?

הרגשתי את זה בצורה מאוד חזקה כשדיברתי עם אימא שלי, אחרי שהספר יצא, על כל העניין שבשואה הם שמרו על המנהגים היהודיים שלהם ממש בחירוף נפשם. סבתא וסבא שלי לא הסכימו לאכול אוכל לא כשר במחנה, לא נגעו במרק. הם גוועו ולא נגעו במרק, כי אולי יש שם בשר לא כשר, אבל מי בכלל היה נותן להם בשר שם. חצי מהמרק הזה היה חול. לסבא היה פחד שאולי בחול הזה יש בשר לא כשר ואולי הסתננה חתיכה, ובתוך כל זה, הם גוועו ברעב. הם התעקשו שגם למות צריך לעשות זאת כיהודי. אפילו שאני מדבר על זה עכשיו זה מהמם אותי. זה לא נתפס. 

* ספרו של יוסי סוכרי "בנגאזי-ברגן-בלזן" יצא באחרונה בהוצאת "עם עובד"

כל הפרטים על האירוע לכבוד ספרו החדש של סוכרי בבית אבי חי

בואו לדבר על ספרו של סוכרי בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 8