חסידות ברסלב מתאפיינת בתפיסה ייחודית של ספרים, טקסטים ופתקאות. חסידים רבים עסקו במהלך המאות ה־19 וה־20 בהעתקה, עריכה, צנזורה והדפסה של ספרים. הרחבה זו של הספרייה הברסלבית הביאה בין היתר לכך שחסידות ברסלב, שהתחילה כחסידות קטנה, הצליחה במהלך הדורות לשמר את כוחה ולהגדיל את מספר חסידיה.
איזה מקום תפסו ספרים והדפסתם בדורות שלאחר פטירתו של "הצדיק", רבי נחמן מברסלב? האם הספרים בחסידות היו כלי להעברת רעיונות, או מעין "תחליפים" לרבי? כיצד תפס הרבי עצמו את חיבורו החשוב ביותר, "ליקוטי מוהר"ן"? בסדרה נעמיק בטקסטים מגוונים של החסידות, החל מחיבורי יסוד ועד גרפיטי ופתקאות מן השמיים. נפרש את הגוונים השונים והמגמות השונות, ולעיתים סותרות, של חסידות ברסלב בנוגע לטקסט הכתוב.
ד"ר אלכסנדרה מנדלבום קופייב היא עמיתת מחקר במכון שלום הרטמן ועמיתת פוסט דוקטורט במרכז הלפרן לחקר התודעה, במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר־אילן. היא עוסקת בחסידות ברסלב ובכתביה, ומחקרה מתמקד בהתפתחותה של חסידות ברסלב. היא מלמדת קבלה וחסידות ופעילה ב"לובי המיליון".
_
סדרות עיון עם מיטב החוקרים והחוקרות במקרא, תלמוד, פילוסופיה יהודית, קבלה ועוד.