מראשית דרכה ביקשה התנועה הקיבוצית לצקת טעם, תוכן ומשמעות למחזור החיים היהודי־ישראלי, ולעצב תרבות יהודית המותאמת לאורח החיים והשקפת העולם הקיבוצית. "האדם החדש" של המהפכה הקיבוצית ביקש לעצב אורח חיים אלטרנטיבי, הן בחיי החול והן בחיי הקודש. התרבות הקיבוצית טיפחה יצירתיות וחיפושי דרך, ושכללה את אמנות המינון בין מסורת לחידוש, בין ״כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ״ ובין ״כָּזֶה רְאֵה וְחַדֵּשׁ״.
הקיבוצים יצרו מפעל תרבותי עשיר ורבגוני של חגים, טקסים, ערבי שבת, הגדות פסח, טקסי חתונה, טקסי קבורה, טקסי בר מצווה ובת מצווה ועוד. בסדרה זו נבקש להתחקות אחר מחזור החגים הקיבוצי, ואחר הדרך שבה ביקשו הקיבוצים לעצב את מחזור החיים האישי ואת מחזור החיים הלאומי – חגי ישראל.
ד"ר אלון גן הוא מרצה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים, יו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה ומנהל המחקר ביד טבנקין. מחקריו עוסקים בעיצוב הזהות הישראלית בכלל והזהות הקיבוצית בפרט, מראשית המפעל הציוני ועד ימינו.
צילום: GEFEN YA'ACOV
Model.Data.ShopItem : 0 8
חג החירות, חג האביב, היה לאחד מהחגים המרכזיים שדרכם ביקשו הקיבוצים להנחיל את מערך הערכים והנורמות המאפיינים את אורח החיים הקיבוצי. בשני מפגשים מיוחדים של סדרת ״כזה ראה וְחַדֵּשׁ״ נעמיק בהגדות הפסח האלטרנטיביות שנוצרו בקיבוצים, המשלבות בין ההגדה המסורתית למקורות נוספים. נלמד על טקסי החג הייחודיים, המבקשים להבדיל בין קודש לחול ולצקת טעם, תוכן ומשמעות לחג. בתוך כל זה נדגיש את הקשר בין רוח חג החירות והאביב לרוח ערכי היסוד הקיבוציים.
חג החירות, חג האביב, היה לאחד מהחגים המרכזיים שדרכם ביקשו הקיבוצים להנחיל את מערך הערכים והנורמות המאפיינים את אורח החיים הקיבוצי. בשני מפגשים מיוחדים של סדרת ״כזה ראה וְחַדֵּשׁ״ נעמיק בהגדות הפסח האלטרנטיביות שנוצרו בקיבוצים, המשלבות בין ההגדה המסורתית למקורות נוספים. נלמד על טקסי החג הייחודיים, המבקשים להבדיל בין קודש לחול ולצקת טעם, תוכן ומשמעות לחג. בתוך כל זה נדגיש את הקשר בין רוח חג החירות והאביב לרוח ערכי היסוד הקיבוציים.
"זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית, אתם אינכם ולא תוכלו לשוב / ואיך קרה ואיך קורה עדיין שהחיטה צומחת שוב."
כך כתבה דורית צמרת מבית השיטה לאחר מותם של אחד־עשר מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים. מראשית דרכם חיפשו הקיבוצים דרכים שיקנו הד, מבע וניב לַשכוֹל ולאבל, תוך כדי חיפוש אחר המינון שבין זיכרון לאומי לזיכרון קיבוצי.
גם המעבר הטעון והחד מתוגת יום הזיכרון לשמחת יום העצמאות, היה למעבר מורכב וקשה בארץ בכלל ובקיבוצים בפרט. יום העצמאות הציב אתגר ייחודי למעצבי החג הקיבוצי, עקב היותו "חג חדש" שאינו נשען על מסורת קדומה שבאמצעותה ניתן לחפש את אמנות המינון בין מסורת לחידוש. בשני מפגשים מיוחדים של סדרת ״כזה ראה וְחַדֵּשׁ״ נעמיק בדרכים שבהן הקיבוצים עיצבו את הימים הלאומיים, ממלחמת הקוממיות ועד לאבל העכשווי על אסון שבעה באוקטובר.
"זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית, אתם אינכם ולא תוכלו לשוב / ואיך קרה ואיך קורה עדיין שהחיטה צומחת שוב."
כך כתבה דורית צמרת מבית השיטה לאחר מותם של אחד־עשר מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים. מראשית דרכם חיפשו הקיבוצים דרכים שיקנו הד, מבע וניב לַשכוֹל ולאבל, תוך כדי חיפוש אחר המינון שבין זיכרון לאומי לזיכרון קיבוצי.
גם המעבר הטעון והחד מתוגת יום הזיכרון לשמחת יום העצמאות, היה למעבר מורכב וקשה בארץ בכלל ובקיבוצים בפרט. יום העצמאות הציב אתגר ייחודי למעצבי החג הקיבוצי, עקב היותו "חג חדש" שאינו נשען על מסורת קדומה שבאמצעותה ניתן לחפש את אמנות המינון בין מסורת לחידוש. בשני מפגשים מיוחדים של סדרת ״כזה ראה וְחַדֵּשׁ״ נעמיק בדרכים שבהן הקיבוצים עיצבו את הימים הלאומיים, ממלחמת הקוממיות ועד לאבל העכשווי על אסון שבעה באוקטובר.
מראשית דרכה, ביקשה התנועה הקיבוצית לצקת טעם, תוכן ומשמעות למחזור החיים היהודי-ישראלי, ולעצב תרבות יהודית המותאמת לאורח החיים והשקפת העולם הקיבוצית. "האדם החדש" של המהפכה הקיבוצית ביקש לעצב אורח חיים אלטרנטיבי, הן בחיי החול והן בחיי הקודש. התרבות הקיבוצית טיפחה יצירתיות וחיפושי דרך, ושכללה את אמנות המינון בין מסורת לחידוש, בין ״כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ״, לבין ״כָּזֶה רְאֵה וְחַדֵּשׁ״.
הקיבוצים יצרו מפעל תרבותי עשיר ורב־גוונים של חגים, טקסים, ערבי שבת, הגדות פסח, טקסי חתונה, טקסי קבורה, טקסי בר/בת מצווה ועוד. בסדרה זו נבקש להתחקות אחר מחזור החגים הקיבוצי, ואחר הדרך שבה ביקשו הקיבוצים לעצב את מחזור החיים האישי, ומחזור החיים הלאומי – חגי ישראל.
ד"ר אלון גן הוא מרצה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים, יו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה ומנהל המחקר ביד טבנקין. מחקריו עוסקים בעיצוב הזהות הישראלית בכלל והזהות הקיבוצית בפרט, מראשית המפעל הציוני ועד ימינו.
מתוך עמוד הוידאו >>
מראשית דרכה, ביקשה התנועה הקיבוצית לצקת טעם, תוכן ומשמעות למחזור החיים היהודי-ישראלי, ולעצב תרבות יהודית המותאמת לאורח החיים והשקפת העולם הקיבוצית. "האדם החדש" של המהפכה הקיבוצית ביקש לעצב אורח חיים אלטרנטיבי, הן בחיי החול והן בחיי הקודש. התרבות הקיבוצית טיפחה יצירתיות וחיפושי דרך, ושכללה את אמנות המינון בין מסורת לחידוש, בין ״כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ״, לבין ״כָּזֶה רְאֵה וְחַדֵּשׁ״.
הקיבוצים יצרו מפעל תרבותי עשיר ורב־גוונים של חגים, טקסים, ערבי שבת, הגדות פסח, טקסי חתונה, טקסי קבורה, טקסי בר/בת מצווה ועוד. בסדרה זו נבקש להתחקות אחר מחזור החגים הקיבוצי, ואחר הדרך שבה ביקשו הקיבוצים לעצב את מחזור החיים האישי, ומחזור החיים הלאומי – חגי ישראל.
ד"ר אלון גן הוא מרצה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים, יו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה ומנהל המחקר ביד טבנקין. מחקריו עוסקים בעיצוב הזהות הישראלית בכלל והזהות הקיבוצית בפרט, מראשית המפעל הציוני ועד ימינו.
מתוך עמוד הוידאו >>
בראשית הדרך, ראש השנה וחג האסיף היו לחגים קיבוציים. הם ביקשו לעסוק בסיכום השנה הקיבוצית ובתקוות לשנה החדשה, ובחג חקלאי המסכם את העונה ומייחל לשנת יבול חדשה ופורייה. בהמשך הדרך, החלה התנועה הקיבוצית לעסוק גם בשאלה איך לציין את יום הכיפורים במחזור החגים הקיבוצי. במפגשים נעסוק במשמעותם של חגי תשרי בקיבוצים, ובאופן שבו הם נחגגו והשתנו לאורך השנים.
מתוך עמוד הוידאו >>
בראשית הדרך, ראש השנה וחג האסיף היו לחגים קיבוציים. הם ביקשו לעסוק בסיכום השנה הקיבוצית ובתקוות לשנה החדשה, ובחג חקלאי המסכם את העונה ומייחל לשנת יבול חדשה ופורייה. בהמשך הדרך, החלה התנועה הקיבוצית לעסוק גם בשאלה איך לציין את יום הכיפורים במחזור החגים הקיבוצי. במפגשים נעסוק במשמעותם של חגי תשרי בקיבוצים, ובאופן שבו הם נחגגו והשתנו לאורך השנים.
מתוך עמוד הוידאו >>
Outlook Calendar (.ics)
Google Calendar
