גולם במעגל

אחד המיתוסים הידועים ביותר בהיסטוריה היהודית הוא סיפור הגולם מפראג, שנברא על ידי רבי יהודה ליוא בן בצלאל, המכונה המהר"ל. לפי כמה מהמסורות, המהר"ל ברא את היצור המלאכותי כדי שיגן על הקהילה היהודית בפראג של המאה ה-17 מפני פוגרומים. האגדה מספרת שהגולם עמד על משמרתו שישה ימים בשבוע, ונח בשבת.

המהר"ל, שנולד בסביבות 1520, היה מיסטיקן, פילוסוף, רב ומנהיג מהגדולים שידעה היהדות. אך למרות שהמיתוס של יצירת הגולם מזוהה איתו, אין כל הוכחה חד משמעית לכך שהוא עסק בפרקטיקה המיסטית של יצירת גולם. ייתכן שמי שיצר את האגדה אינו אלא עיתונאי צ'כי בעל דמיון מפותח שחי בתחילת המאה ה-19. לעומת זאת, כבר כחמש מאות שנה לפניו כתבו רבנים ומקובלים יהודים על טכניקות לבריאת "יצור" או "גולם". המקור הראשון המתייחס לבריאת יצור מלאכותי הוא התלמוד (סנהדרין סה ע"ב), בו מסופר על רבא ש"ברא גברא", כלומר ברא אדם. לפי המתואר, רבא שלח את היצור לרבי זירא, וזה פקד עליו "שוב לעפרך" וכך השמידו.

המהר"ל יוצר את הגולם

עם זאת, בתלמוד לא מופיע עדיין הסבר מעשי כיצד ניתן לברוא גולם. הוראות ברורות לביצוע הפלא מופיעות לראשונה אצל רבי אלעזר מוורמס, שחי בין השנים 1160 עד 1230 בקירוב בוורמס שבגרמניה, היא ורמייזא שעל גדות נהר הריין – מהקהילות הראשונות של יהדות אשכנז. רבי אלעזר היה מהדמויות הבולטות של תנועת חסידות אשכנז – קבוצה מיסטית שהותירה אחריה מספר רב של טקסטים מסתוריים בתורת הסוד. אמנם אין כל קשר ישיר בין חסידות אשכנז לבין תנועת החסידות המודרנית שנולדה במאה ה-18, אך מאות שנים לפני הבעל שם טוב, הטיף רבי אלעזר מוורמס לקיום המצוות מתוך אהבה אקסטטית לאל. הוא הביע השקפה זו בתיאור עז המבע: "ויותר מבחור שעברו ימים רבים שלא בא אל אשה ומתאווה אליה ולבו בוער לבוא עליה ומרוב אהבתו ותאוותו כשבא עליה וזרעו יורה כחץ נהנה מאוד, כל זה כאין נגד עשיית רצון הבורא".

רבי אלעזר היה תלמידו של רבי יהודה החסיד, מחבר "ספר חסידים". בספרו "הגולם" מביא חוקר הקבלה משה אידל אגדה על פיה אביו של רבי יהודה, שמואל החסיד, יצר אדם מלאכותי שליווה אותו בנדודיו. רבי אלעזר ירש מרבי יהודה את תורת הסוד של משפחתו. רבות מהטכניקות הקבליות שלו מבוססות על ספר יצירה – חיבור עתיק שנכתב לפי המסורת על ידי אברהם אבינו.

חוקר הקבלה גרשם שלום הוא שטען כי אלעזר מוורמס הוא המיסטיקן הראשון שהותיר אחריו מרשם ליצירת גולם. ההוראות הברורות ביותר מופיעות בפירושו לספר יצירה, שם הוא כותב: "העוסק בספר יצירה צריך לטהר עצמו וללבוש בגדים נקיים ולבנים ויעסוק עם שני בני אדם או עם שלושה, שכן כתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן, וצריך ליקח קרקע בתולה שלא חפר אדם במקום הרים, ויגבל העפר במים חיים, ויעשה גולם אחד, ויתחיל לגלגל באלפא ביתא של רכ"א שערים". לפי התיאור, על בורא הגולם ליצור קודם את דמותו מעפר – בדומה לעפר ששימש לבריאת האדם לפי ספר בראשית. בשלב הבא, יש להפיח בו חיים על ידי שימוש באותיות השם המפורש בצירופים וגלגולים שונים. כך כותב רבי אלעזר כי "צריך הפועל לצרף עם האלפא-ביתא כולם השם של הויה בחמשת תנועות שהם אוּ אָ אִי אֵי אוֹ". באחד ממאמריו על הנושא, מסביר שלום כי על פי תורת הסוד היהודית, "האותיות של שפת האלוהים המשתקפות בלשון בני אדם אינן אלא גיבוש של האנרגיה היוצרת של השי"ת. מכאן שעל ידי איסוף היסודות הללו בכל צירופיהם וגלגוליהם האפשריים, יכול המקובל – שעה שהוא מתבונן במסתרי הבריאה – להשרות בגולם משהו מאותו כוח בראשית".

והיו מטיילין עמה
מכאן והלאה, במאות הבאות, נכתבו גרסאות רבות על ידי מיסטיקנים יהודים לטכניקת יצירת הגולם. אחת המפורטות ביותר נכתבה על ידי המקובל הספרדי אברהם אבולעפיה שחי במאה ה-13. אבולעפיה מתאר כיצד ליצור בזה אחר זה את חלקי הגוף השונים של הגולם: "ואחר כך יקח ספל מים נקיים ויקח כף קטנה וימלאנה עפר, וצריך שידע משקל כל העפר קודם שיגלגל אותה וצריך לידע מידת הכף כמו כן שימדוד בו. אחר שימלאנו ישליכנה וינשבנה בהשלכה בנחת על פני המים. וכשיתחיל לנשב הכף הראשונה, יזכיר אות אחת מהשם בקול רם בנשימה אחת, עד שיכלה רוח מלנשב, ופניו ארצה". שלום מעלה השערה שהטקס האקסטטי המתואר עשוי להיות מושפע מתורת היוגה ההודית. רבים מהמקובלים שהעבירו את מסורת יצירת הגולם השמיטו פרטים מסוימים "כדי שלא ישתמשו בו בני אדם שאינם מהוגנים". ייתכן שבתיאורים חסרות טכניקות מסוימות של נשימה או תנועות ראש וידיים.

אחת השאלות שעלו פה ושם בטקסטים העוסקים ביצירת הגולם היא האם ניתן ליצור גולם ממין נקבה. בכמה מכתבי היד העוסקים בנושא מפורט סדר ההגאים הנדרש כדי להפיח רוח חיים בגולם, ונאמר שסדר מסוים בורא יצור זכרי ואחר – יצור נקבי. יש הטוענים שבניו של יעקב בראו אשה בצירוף אותיות מספר יצירה "והיו מטיילין עמה" – לשון נקייה ליחסי מין. בספר "מצרף לחכמה" של ר' יוסף שלמה דלמדיגו, רב ומתמטיקאי שפעל במאה ה-17, מסופר שהפילוסוף והמשורר רבי שלמה אבן גבירול "ברא אשה והיתה משרת לו". לפי המסופר, כאשר הלשינו על הרשב"ג לשלטונות, הוא "החזירה לקדמותה לחתיכות וחוליות עץ שמהם נבנית". אלא שבמקרה זה, לא ברור אם בריאת האשה נעשתה בדרכים מיסטיות, או שהיתה מעין רובוט מכאני. בכל מקרה, נראה שדלמדיגו מקדים את הרעיונות הגוברים בשנים האחרונות ליצירת גאדג'טים דיגיטליים מתוחכמים בדמות אשה שישמשו לסיפוק תאוותיהם של גברים.  

עפרי אילני

לתגובות: editor@bac.org.il