הלילה הזה יוצאים ממצרים

פורת סלומון

11.04.16

בהגדה מספרים לנו מי אנחנו, מאין באנו, לאן אנו שואפים ומדוע אך טבעי הוא שנכופף את גבנו בפני השליט. אבל כדי להישאר חופשיים, עלינו להבין ששיעבוד כזה פועל עלינו גם כאן ועכשיו

אם לכל אחד מהחגים שלנו יש אופי משלו, הרי שצמד החגים פורים ופסח הם בעיניי כמו אריק ובנץ. פורים הוא שמנמן וחייכן, מגחך על עצמו, מלא וגדוש ברעיונות יצירתיים; פסח הוא מין בנץ כזה: רזה כמו מצה, רציני כמו מרור, כבד ראש כמו עורך הסדר. בפורים אנחנו זורקים עלינו את התלבושות הכי מגוחכות, את כל מה שבחיים לא נלבש, ואילו בפסח כולנו מכופתרים טיפ-טופ. הכול חדש ויפה, הכי ייצוגי שאפשר. הלילה הזה כולו מותגים.

ובכלל, "סדר" – בלילה הזה כולנו נקראים לסדר. לשבת, לקום, לקרוא, לשאול. אנחנו חוזרים למקומנו המשפחתי, מתייצבים אל שרשרת הדורות: מקבלים, ומיד מוסרים הלאה; שומרים על הסדר.

אבל אם נחזור רגע אל הגדרת התפקיד שקיבלנו לליל הסדר, נגלה משהו אחר לגמרי: "חייב אדם לראות את עצמו" – ככה, להתבונן מהצד על עצמו ולראות – "כאילו הוא יצא ממצרים": אנחנו אמורים להיראות לעצמנו כאילו כאן ועכשיו אנחנו באמצע הסיפור, יוצאים ממצרים.

לילה של משחקי תפקידים

ליל הסדר הוא בעצם הזמן הנכון להתחפש. זהו הלילה של משחקי התפקידים, מספרי הסיפורים, והסיפור שמספרים הפעם הוא עלינו. מה בעצם הסיפור של הסיפור הזה ואיך זה קשור ליציאה לחירות?

ראשית, מהי מצרים? המקרא אינו טורח לתאר את גודלם של הכוחות שמפעיל פרעה כדי לאכוף את שלטונו. במקום זה, הוא מפרט את המסרים שמעביר פרעה אל העבדים ואת התהליך ההדרגתי שבו מוכבדת עליהם העבודה. יותר מאשר בעזרת הכוח, את השעבוד יוצרים באמצעות הסיפור. מספרים לנו מי אנחנו, מאין באנו ולאן אנו שואפים, מספרים לנו מדוע אך טבעי הוא שנכופף את גבנו בפני השליט.

עטופים בים של סיפורים (Thinkstock)

כדי להישאר חופשיים, עלינו להבין ששיעבוד כזה פועל עלינו גם כאן ועכשיו. כדי שנשתחרר מהסיפור הגדול שמסופר לנו, עלינו ללמוד לספר לעצמנו את הסיפור. כל עוד נלמד את ילדינו לספר לעצמם את הסיפור שלהם, נשמור על רוחם חופשייה מכל שיעבוד.

ליל הסדר מזמין אותנו לשבור את הסדר; למצוא לעצמנו את הדרך לספר את הסיפור. אפשר להתחפש, להעלות הצגה, לבחור בשמות בדויים או לצאת למצעד ברחובות. מותר לצחוק קצת על עצמנו, על ההרגלים שלנו, על המצרים שלנו. האמנות יכולה לעזור לנו לראות שאנחנו תמיד "בכאילו", עטופים בסיפורים, ולשבור את המבט השגרתי על עצמנו. כך נצליח לראות את עצמנו, כאילו, ואז לבחור לספר את הסיפור שלנו.

הלילה הזה יוצאים ממצרים.

שרון מייבסקי נאבקת באמהות הפנימיות שלה

שרית זוסמן מציעה דרכים יצירתיות לשדרג את הסדר

אילעאי עופרן מסביר שחשוב לשאול בשביל החירות

אבנר הכהן מנסה להבין למה ליל הסדר כל כך טעון

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי