פחד אלוהים

אנחנו נלחמים כל הזמן נגד דעות קדומות, נגד סטריאוטיפים, נגד גזענות, דוגלים בחופש הפרט, בזכות הבלתי מעורערת של כל אחד ואחת מאתנו להביע דעה חופשית, תומכים בחופש האמונה ובאדם באשר הוא אדם, ומקדשים את המשפט "אדם באמונתו יחיה".

ואז אני קורא את דו"ח גוטמן ומבין שהמלחמה הזו היא לשווא, שלא לומר אבודה. כי מסקנות הדו"ח מחזקות את הסטריאוטיפ, מוכיחות שלדעות הקדומות יש כנראה בסיס והן לא נובעות בהכרח משנאת חינם. אנחנו נמצאים במלחמת תרבויות. הגזענות בחברה שלנו לא קיימת רק בקרב מיעוט זניח, והיכולת להיות כאן אזרח חופשי ושווה זכויות כפי שנקבע במגילת העצמאות אינה מובנית מאליה. כשעיינתי בדו"ח הבנתי שתחושותיי מזה תקופה ארוכה אינן רק תחושות - זאת המציאות. כן, בבחינת נבואה שהגשימה את עצמה, וכמה שזה כואב.

כמה פעמים נחזור ונאמר שלא מדובר בקומץ, עד שמישהו יתעורר? (פלאש90)

זה לא מפתיע, אבל עכשיו זה מקבל משנה תוקף: יש קשר בין העמדה כלפי מסירת שטחים במסגרת הסכם לבין הגדרת הזהות הדתית. אבל אם זה עוד נשמע הגיוני, הנתון הבא יטריד אתכם יותר: נמצא כי רוב הישראלים מתנגדים לסרבנות צבאית, אבל קיימת סובלנות רבה יותר (37%) כלפי סרבנות מימין (חיילים המתנגדים לפינוי מתנחלים) בהשוואה לסרבנות משמאל (20%). חמור מכך: מחצית מהדתיים ו- 79% מהחרדים תומכים בזכותו של חייל לסרב לפקודה המורה לו לפנות מתיישבים.

העובדה הזו צריכה להדאיג מאוד את קברניטי המדינה. במקרה הזה לא מדובר במחאה, אלא במרד של ממש, שאת ביטויו אנחנו רואים כמעט מדי יום בפעולות של טרוריסטים יהודים הפוגעים בפלסטינאים וביהודים כאחד. כמה פעמים נחזור ונאמר שלא מדובר בקומץ, עד שמישהו יתעורר?

"נתוני הסקר מצביעים על איום מסוים על אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, כאשר מתעורר קונפליקט בינה לבין ההלכה היהודית, ועל כך שאיום זה בולט יותר מכיוונן של הקבוצות המסורתיות, הדתיות והחרדיות ופחות מהקבוצות החילוניות", כך לשון הדו"ח. הבאתי את הציטוט במלואו כדי שאיש לא יחשוד בי שאני כותב מהגיגי מוחי הקודח. עובדות, גבירותיי ורבותיי, עובדות. להזכירכם, דו"ח גוטמן מתייחס ל-2009, ומאז עברו כבר יותר משנתיים - שבהן הדברים התעצמו.

עניין אחר העולה מן הדו"ח הוא כי בקרב מזרחיים קיימת זיקה חזקה יותר לדת ולמסורת בהשוואה לאשכנזים. 73% מקרב בני עדות המזרח הם מסורתיים או דתיים, וזה כולל כמובן שמירה על חגי ישראל וקיום "מנהגי פולחן כמו ביקור בבית כנסת ובקברי צדיקים". לצערי הרב, יש קורלציה ישירה בין הנתון הזה לבין הנתון הבא: ככל שעולה רמת ההכנסה של ישראלים-יהודים, כך נחלשת זיקתם לדת ולמסורת. ככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר, כך האמונה הדתית חזקה יותר. על פי אותו סולם נמצא גם כי הזהות הדתית חזקה יותר ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר. משמע: מצבם של המזרחיים במדינה לא משתפר עם השנים. הפערים מונצחים, השכבות החלשות מורכבות ברובן ממזרחיים, ואליהם הצטרפו העולים החדשים.

אלה דברים נוראיים לומר, אבל עצם קיומם נורא יותר. אני חושב שהנתונים האלה לא מפתיעים איש: הם מוכיחים כי דבר לא השתנה וכי דבר לא באמת נעשה במשך השנים כדי לשנות את המצב, ולא חשוב מי היה בשלטון. רוב יושבי בתי הכלא הם עדיין ממוצא מזרחי, וכך גם רוב רובם של מאכלסי האגף התורני של שירות בתי הסוהר. למישהו כנראה נוח שהמצב הזה יישאר כמות שהוא. והמישהו הזה אינו יחיד - זו תרבות שלמה.  

אחרי כל זה, אני רוצה לסיים בעניין אחד שיכול לעורר אופטימיות: 92% מהמשתתפים בסקר חושבים כי יהודי יכול להיות יהודי טוב גם אם הוא לא שומר על המסורת הדתית. אם כך, מתברר שיש לי זכות קיום, ומשתתפי הסקר מקבלים אותי לחיק היהדות אף שאני חילוני מובהק, חלק ממיעוט. אופטימיות, אמרתי? פחד אלוהים.