דיוקן מלחמת האחים כחרם צרכנים

16.06.13

האם ייתכן שהמערכה לגיוס חרדים תידרדר לכדי מלחמת אחים? ואם כן, איך היא תיראה? במגזר החרדי מספרים שתוכנית ההתנגדות כוללת מרד צרכני ענק וצעדה של עשרות אלפי אברכים לכלא. במשטרה מרגיעים שלא צפוי שימוש בנשק. תמונת מצב

כשבוע אחרי ש-30 אלף חרדים התייצבו להפגנה סוערת מול לשכת הגיוס בירושלים ב-16 במאי, שבמהלכה פרצו עימותים בינם ובין המשטרה שהביאו לפציעת עשרה שוטרים ושלושה מפגינים, התכנס פורום של 29 אישי ציבור מהעדה החרדית לישיבת "מאבקנו לאן?". העדה החרדית היא קבוצה המונה בהערכה גסה כ-100 אלף איש שמסרבים לשתף פעולה עם מוסדות המדינה – הם מתנגדים נחרצות לשירות בצה"ל, ולחלופין, נמנעים מלקחת כסף מקופת המדינה.


הפגנת העדה החרדית בחודש שעבר, מול לשכת הגיוס בירושלים (צילום: פלאש 90)

 

הישיבה הנידונה נערכה בבניין זופניק שברחוב שטראוס בירושלים, מקום מושבה של הנהלת העדה החרדית האשכנזית בעיר. 29 הגברים שישבו שם הצביעו על הצורך לסטות מתוכנית המאבק המקורית נגד רצון הממשלה לכפות עליהם גיוס – תוכנית שעיקר פועלה היה קיום הפגנה גדולה אחת לכמה שבועות. אלא שבהנהגת העדה לא צפו את מידת האלימות שתתפרץ בהפגנת הפתיחה של הקמפיין: בין היתר, נרשם בה דרדור פח זבל ענק על שוטרים ("בנס לא נהרגו לנו אנשים", טוענים במשטרה), זריקת רימון עשן, השלכת אבנים ומכות בידיים ובמקלות לשוטרים.

  

"כשאנחנו חוטפים מכות, זה עושה לנו שירות טוב יותר מול הציבור החילוני בישראל מאשר כשאנחנו מחטיפים מכות", מבהיר מי שמכונה "קמב"ץ העדה החרדית" יואליש קרויס את הסיבה שהאלימות גרמה להנהגה לשנות כיוון. "החילונים מאמינים לנחישות שלנו כשהם רואים אותנו חוטפים מכות. זו שיטה שהוכיחה את עצמה במאבק שלנו נגד כביש 6 (חרדים הפגינו אז נגד הכוונה לפגוע בקברים יהודיים עתיקים כחלק מסלילת קטע מהכביש – ע"מ). אז ניצחנו בלי אלימות, רק עם נכונות לספוג אלימות מהמשטרה".

      

אז אם לא הפגנות גדולות, מה כן? התוכנית החלופית האופציונלית, שעליה החליטה הנהגת העדה החרדית בישיבה בחודש שעבר, דרמטית: הכרזה על מרד צרכנים רבתי על העולם החילוני, שיכלול החרמת תאגידים, חברות קטנות ואף נותני שירות עצמאיים. אם וכאשר יוחלט לממש אפשרות זו, בעדה החרדית מתכוונים לצאת בקמפיין שיקרא לציבור החרדי למלא אחר הנחיות הרבנים. " יואליש קרויס, קמב"ץ העדה החרדית: החרם יהיה משהו כמו 'חרדים למען חרדים'. הוא יתבטא לא רק ברמת הצרכן הפרטי אלא גם ברמת המשפחה, הקהילה, הישיבות והמוסדות כולם, ויכלול גם אינסטלטורים חילונים, חשמלאים, הכל "

 

"זה משהו כמו 'חרדים למען חרדים'", אומר קרויס ומבטיח גם ש"זה יהיה חרם הרבה יותר חמור וגדול מהקשקוש הזה של הקוטג'. החרם יתבטא לא רק ברמת הצרכן הפרטי אלא גם ברמת המשפחה, הקהילה, הישיבות והמוסדות כולם. תבין, כשאנחנו מחליטים על חרם – אז זה חרם. זה לא כמו נחום ברנע (עיתונאי "ידיעות אחרונות". ע"מ), שבזמנו, בעקבות המאבק שלנו נגד הבנייה על קברים בבית החולים באשקלון, קרא להחרים את 'במבה', שמקבלת הכשר מבד"ץ העדה החרדית. ברנע הזה לא מבין שלו אין באמת כוח על הילדים שלו, ולי יש. אם אני אומר לילדים שלי ולקהילה שלי לא לקנות, אז הם לא קונים. זה יהיה חרם ענק שיכלול גם אינסטלטורים חילונים, חשמלאים, הכול".

 

לספוג אלימות, לא לעורר אותה

ביוזמה החדשה והמפתיעה הזאת של בכירי העדה החרדית נתקלנו במהלך ניסיוננו העיתונאי לשרטט תרחיש קיצון: מה יקרה אילו יפרוץ עימות ממשי בין הציבור החרדי למוסדות המדינה; מלחמת אחים, אם תרצו. מתברר שהפער התרבותי העצום בין הציבור החרדי ללא-חרדי בא לידי ביטוי כבר בתוכן שכל צד מייחס למושג "מלחמת אחים". בעוד הלא חרדים מקשרים אותה מיד לעימות ביניהם ובין החרדים, האסוציאציה של החרדים למונח שונה לגמרי. כל החרדים שראיינתי לכתבה זו הניחו שכשאני שואל על היתכנותה של מלחמת אחים, אני מתכוון למלחמת אחים פנים חרדית בין הרוב המכריע שמתנגד לגיוס ובין החרדים המעטים שמשרתים כבר היום בצה"ל.

 

החרדים מכנים אותם "חרד"קים", קיצור של חרדים קלי דעת, ובמשטרת ירושלים מספרים שבתקופה האחרונה התקבלו שלוש תלונות על תקיפה פיזית כלפי חיילים חרדים שהלכו ברחוב במדים. תלונות נוספות התקבלו על הסתה כלפי חיילים כאלה, כמה מהן בידי עיתונים חרדיים. לפני שלושה שבועות פשטה המשטרה על בית דפוס שהדפיס חומר הסתה כזה. משחק ילדים שבאחרונה נהיה נפוץ בין ילדים במאה שערים מדגים היטב עד כמה הדיבור הזה נוכח בחברה החרדית: תלמידים בהפסקה בבתי הספר, כך סופר לי, נוהגים להחליט שאחד מהם הוא חרד"ק, ואז כל השאר מתנכלים לו ורודפים אחריו.

 

"עם החילוני אין לי קשר. הוא לא אח שלי ולא מהעם שלי, מבחינתי", מסביר קרויס, "ואילו החרדי שמתגייס הוא חלק מהציבור שלי, ולכן זה כל כך מכעיס ומעסיק אפילו את הילדים. הסיכוי לאלימות כלפי המשטרה החילונית נמוכים יותר מאלימות פנים חרדית".

 

מקסימום אקדח קפצונים

נסים בן חיים, עיתונאי ועורך באתר "כיכר השבת", סבור שבכל הקשור לשאלת האלימות האפשרית בין החרדים למשטרה - ההפגנה מול לשכת הגיוס היא המודל שבדמותו יתעצב המאבק. "אם תבוא בסוף האלימות", הוא טוען, "זה יהיה מכיוון נטורי קרתא, שהם החלק הקיצוני בעדה החרדית. אלה אנשים שלאף אחד מהם אין נשק או הכשרה בשימוש בנשק, ובעבר הוכח שכשהמשטרה נכנסת בהם חזק, הם מתקפלים ומפחדים. צריך לזכור שמדובר באנשים מהעדה החרדית, שהם סוג של פציפיסטים וחוששים ממלחמות באשר הן, כך שמאבק אלים לאורך זמן לא ייצא מהם. אפילו רצח בתוך הקהילה לא קורה שם יותר מדי".


משי זהב. היום זה לא מתקרב למה שהיה (פלאש 90)
יהודה משי זהב, יו"ר זק"א ומי ששימש כקמב"ץ העדה החרדית בשנות ה-90 ואף נמנה עם ראשי ארגון קש"ת, שביצע פעולות מחאה אלימות וחבלניות כלפי מוסדות המדינה ואנשי המכון לרפואה משפטית, סבור ש"אם יהיה מצב שראשי הישיבות יראו שכלו כל הקיצים והממשלה רוצה לגייס את כל החרדים, חוץ מאיזה 200 גאונים - מה שלא נראה לי שיקרה - אז הם יתנו הוראה ללכת עד הסוף, כלומר לשבת בכלא. כולנו יודעים שישראל לא יכולה לעמוד במעצר וכליאה של עשרות אלפי חרדים, מה שאומר שאם המדינה תתעקש, סופה להתבזות.

 

"מבחינה מבצעית, אין היום בעולם החרדי מי שמתקרב למבצעים שעשינו בזמנו בקש"ת, למשל כשהצתנו 130 תחנות אוטובוס בירושלים בלילה אחד. החבר'ה של יואליש קרויס זה פחות מ-20 איש. אין להםן שוק נשק; מקסימום אקדח קפצונים".

 

קרויס עצמו מתגאה אמנם שיכול "לגייס באסמסים ובטלפונים משהו כמו 7,000 איש בתוך כמה ימים", אבל גם מודה ש"אין מצב שנגיע לרמות אלימות כמו של קש"ת". 

גם במשטרה מבהירים שאין חשש משימוש בנשק או באמצעי חבלה בידי החרדים ושלא ידוע על שום נשק חם שמסתובב כיום בציבור החרדי בירושלים. פשע מאורגן, מבהיר גורם במשטרת ירושלים, הוא קונספט שלא קיים בעולם החרדי בישראל, כך שזליגה של נשק עברייני לרחוב, במקרה של מאבק ענק מול המשטרה, אינו תרחיש אפשרי.

 

שני הצדדים - החרדים והמשטרה - מסכימים שאם תהיה אלימות, היא תתבטא בהתנגדות לגיוס בכפייה, מה שיוביל להכרח לכלוא אלפי חרדים. אלימות אקטיבית ויזומה של חרדים כלפי שוטרים, כזו שאינה חלק מדינמיקה של הפגנה או מעצר המוני, היא ככל הנראה תרחיש מוגזם שלא יתרחש. יתרה מזאת, רוב החרדים לא מאמינים שהמדינה תחליט בסופו של דבר על חוק גיוס שלא יכיל סנקציות פליליות נגד המשתמטים, אלא כלכליות בלבד (כלומר היעדר תקצוב כסנקציה על סרבנות להתגייס). מצב כזה ישרת את הנרטיב של העדה החרדית במאבקה עם שאר הציבור החרדי, בהקשר של הסירוב לקבל תקצוב מהמדינה. "אני בעד שמי שמקבל כסף מהמדינה יתגייס, ומי שלא, אז לא", אומר קרויס הקמב"ץ. " יהודה משי זהב: אם יהיה מצב שראשי הישיבות יראו שכלו כל הקיצים והממשלה רוצה לגייס את החרדים, אז הם ייתנו הוראה ללכת עד הסוף, כלומר לשבת בכלא. כולנו יודעים שישראל לא יכולה לעמוד במעצר וכליאה של עשרות אלפי חרדים "

 

אבישי בן חיים, פרשן לענייני חרדים בערוץ 10, מסכים אף הוא שסנקציות פליליות כנראה לא יוטלו. "פוליטית, אין סיכוי שזה יעבור", הוא משוכנע, "אבל אם בכל זאת נגיע למצב שלוקחים חרדים בכוח לכלא - זו תהיה המתנה הכי גדולה שמדינת ישראל תיתן לחרדיוּת. תבין, החרדים זו חברה שמחפשת ריגוש דתי חדש; יש שם מצוקה בנושא הזה, וכפיית גיוס תגבש את הציבור החרדי ותיתן לו מוטיבציה, כוח ונרטיב מאחד חדש".
 

בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי