תפיסות של התורה במיסטיקה היהודית

חג השבועות זוהה בידי חז"ל כיום מתן תורה. אך מה למעשה מסמל המושג תורה ומה הוא כולל בתוכו? החל מתקופת חכמים החלו ממדים שונים של פיצול או כפילות בתורה: בעל פה ובכתב, בשמיים ובארץ, נכתבת ומסורה, נקראת בעברית ומתורגמת לארמית. השניות במושג התורה הזינה את דמיונם ומחשבתם של ראשוני המקובלים וקיבלה צורות אחרות במיסטיקה היהודית. ביום מתן תורה המיסטיקאים שאפו להגיע להתגלות ישירה, שיש בה משום טעם מתן תורה אישי. 

נדון בסדרה זאת בתפיסות שונות של כפילות ופיצול התורה כפי שהתפתחו בהתחלת הקבלה וביטאו את מורכבות היחס בין אדם, חוק, עולם ואלהים: מקור והעתק; תורה גלויה ותורה סמויה; מושג התורה מול מושגי הלכה, אגדה וקבלה; תורה מול בריאה, גאולה והתגלות; ועוד. כל התפיסות הללו הן צוהר לעולמות שונים בתיאולוגיה הקבלית היהודית, והן מקיימות ממשק עם תפיסות של פרשנות, בלשנות, פסיכואנליזה, תפיסות חוק ותפיסות פואטיות.

פרופ' חביבה פדיה היא חוקרת קבלה וחסידות, תרבות ויהדות. פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, ראש מרכז אלישר לחקר תרבות יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מופקדת קרן מתנאל בקמפוס. יו"ר הוועדה לקידום מדעי הרוח בישראל, ויו"ר צוות מורשת יהדות ספרד והמזרח של מל"ג-ות"ת. משוררת וסופרת ישראלית. מייסדת מכון רשימו ובית מדרש פתיחתא.