התלמוד בראי פרשנותו

התלמוד הוא יצירה מפרשת ומתפרשת. רבים מקטעי התלמוד מפרשים את דברי התנאים שקדמו להם, אולם יותר משפירש התלמוד – הוא התפרש בעצמו מאז חתימתו בסוף המאה החמישית ועד היום הזה ממש.

בסדרת הרצאות זו אבקש להציג את פרשניו הבולטים של התלמוד ואת דרכי פרשנותם. נפתח בפרשנות פְּנים תלמודית לסוגיות נבחרות, שבה אמוראים מאוחרים מפרשים את דברי קודמיהם: נזכיר בקצרה את פירושי הגאונים ואת פירוש רבנו חננאל. בעיקרה של הסדרה נתמקד ברש"י ובפירושו, וביצירתם של בעלי התוספות – המודפסת לצידו של רש"י על דף התלמוד המסורתי. את הסדרה נסיים במבט חטוף על היצירה הפרשנית לתלמוד שנוצרה במזרח אירופה בעת החדשה.

פרופ' אברהם (רמי) ריינר מלמד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בתולדות ההלכה ופרשנות התלמוד בימי הביניים. ספרו: "רבנו תם: פרשנות, הלכה, פולמוס" ראה אור בשנת תשפ"א.