שלום רבינוביץ׳ נולד ב־2 במארס 1859 בעיר פריאסלאב, מזרחית לקייב, בתחום המושב היהודי שבאימפריה הרוסית. הוא גדל בביתו של אב אדוק שאימץ אורח חיים מודרני, ובילה את ילדותו בעיירה הסמוכה וורונקה, ששימשה לו מאוחר יותר דגם שעליו ביסס את העיירה הבדיונית כתריאליבקה. כנער החל לכתוב ספרות בשפה הרוסית, שבה חיבר את ״רובינזון קרוזו היהודי״. לאחר שהשלים את לימודיו, עבד כמורה פרטי לרוסית ובמשך תקופה קצרה שימש כ"רב העדה" (הממונה מטעם הכתר) בעיירה לובן.

רבינוביץ׳ היה בן לדור הראשון של אינטלקטואלים יהודים־רוסים שקנו להם שם בעיתונות. בעמודיו של העיתון היידי היחיד שראה אור ברוסיה הצארית, היוּדישעס פאָלקסבלאַט (״עיתון העם היהודי״), הוא הופיע לראשונה בשם שולם עליכם. בין השנים 1883–1890 התגורר בקייב עם אשתו אולגה, בתו של סוחר עשיר ואם ששת ילדיו. העיר תופיע בכתביו בשם יהופיץ. באותה תקופה רבינוביץ׳ בילה את ימיו בסחר במניות ואת שעות אחר הצהריים והערב הקדיש לכתיבת רומנים ופיליטונים.

בשנת 1890 רבינוביץ׳ איבד את הונו, העביר את משפחתו לאודסה ולאחר מכן חזרו שוב להתגורר בקייב; אבל מעולם לא הצליח להתבסס שוב כלכלית או להשיב לעצמו את מעמדו החברתי. ״משלום עליכם,״ כך כתב, ״הפכתי להיות אדון הָיֹה הָיָה.״ במקום זאת השקיע את כל מרצו בספרות היידיש והפך את תבוסתו האישית וחורבנו הכלכלי לנושאים מרכזיים בכתיבתו.

בשנת 1905, בעקבות הפוגרום בקייב ששלום עליכם היה עד לו, עזב את רוסיה שלא על מנת לשוב אליה – מלבד בסיורי הרצאות. בשארית חייו הוא נע בין מזרח למערב, בין ערים לאתרי מרפא. הוא קיווה לכבוש בסערה את התיאטרון היידי בארצות הברית, אבל בשנים 1906–1907 נאלץ לספוג אכזבה גדולה נוספת ונשבע שלא יחזור לעולם למדינה זו. בעת סיור מוצלח במיוחד ברוסיה סבל שלום עליכם מהתקף כמעט קטלני של מחלת ריאות, ובעודו מחלים בנֶרבי שבאיטליה חיבר את הטקסט עבור המצבה שלו עצמו. שלום עליכם כבר היה אז הסופר היהודי האהוב ביותר בכל הזמנים, וכל העולם דובר היידיש ייחל להחלמתו.

פרוץ מלחמת העולם הראשונה השיג את שלום עליכם בברלין, שם ניסה הסופר את מזלו בקולנוע האילם ומצא את עצמו פתאום מסומן כזר עוין. בסיוע מעריצים בעלי השפעה שבו שלום עליכם ומשפחתו לארצות הברית ועברו להתגורר בניו יורק.

שלום עליכם היה הכותב הקומי היהודי הגדול בכל הזמנים. באמצעות הרומנים, הסיפורים הקצרים, יומני המסע, המונולוגים, הקומדיות, האוטוביוגרפיה וכמה שירים שהפכו לשירי עם, הוא הפך את החוויה היהודית המודרנית לקומדיה של גלות ושיבה הביתה. מרבית כתביו תורגמו לעברית, רוסית, אוקראינית ואנגלית, והוא נערץ על ידי קוראים יהודים בעולם כולו. וכמובן, טוביה החולב שלו הפך בזכות המחזמר שהוצג בברודווי (והסרט שבעקבותיו) לדמות הפטריארך הקומי הבלתי נשכח.

שלום עליכם נפטר ב־13 במאי 1916 בעיר ניו יורק, בגיל 57. הוא נטמן בבית העלמין מאונט כרמל בקווינס. הניו יורק טיימס דיווח כי מאה אלף איש השתתפו בהלווייתו, שהייתה אחת הגדולות ביותר שראתה העיר אי פעם.

 


גלויה - שלום עליכם, חברת לבנון, ברה"מ לשעבר, תחילת המאה ה-20

איש יהודי פשוט הָיָה,

יהודית כָּתַב לשַֹמֵח

לבב המון העם ונשיו —

פה נטמן סופר מבדח

כל הימים לצון חָמַד

עלֵי עולם ועל יצוריו;

כל העולם עשה חַיִל,

רק הוא נמק בייסוריו

ועת העולם מילא שְֹחוק פיו,

צָהַל מָחָא לו כפיים,

בכתה נפשו במסתרים —

עֵד אל עליון בשמים.

[קינה שחיבר על עצמו שלום עליכם כשהיה 11 שנה לפני מותו, והיא גם זו שכתובה על מצבתו.

תרגם: י"ד ברקוביץ, חותנו של שלום עליכם]