28 בדצמבר 1902
אנטולי לבוביץ׳ קפלן (נולד בשם: תנחום), בנם של לוויק (לוי יצחק) ושרה, נולד ברוגצ׳וב, עיירה קטנה במחוז גומֶל באימפריה הרוסית (כיום בלארוס).
1909–1914
למד ב״חדר״ לימודי עברית ודת.
1914–1916
למד בבית ספר יסודי מקומי.
1916–1918
צייר שלטים לבעלי חנויות ברוגצ׳וב, ביחד עם חברו סמואיל גלקין (שמואל הלקין, 1897–1960), שברבות הימים יהפוך למשורר נודע בברית המועצות.
1922–1927
למד במכון הגבוה לאמנות וטכנולוגיה (VKhUTEIN) שבפטרוגרד־לנינגרד, אצל המורים קוזמה פטרוב־ודקין, ניקולאי רדלוב וארקדי רילוב.
1928
יצר בשיתוף פעולה עם קבוצת האוונגארד OBERIU. השתתף בעיצוב מחזהו של דניאיל חארמס ״אליזבת באם״.
שלהי שנות העשרים עד אמצע שנות השלושים
יצר מגוון יצירות בתחום הגרפיקה התעשייתית, ובכלל זה הפיק כרזות פרסומת, סמלים מסחריים וכן הלאה. בראשית שנות השלושים התחיל לעצב ולאייר ספרי ילדים. באותה תקופה ביקר בקביעות בעיירת הולדתו רוגצ׳וב, שם צייר סצנות מחיי המקום ואנשיו.
1934
נישא ליבגנייה (ז׳נייה) ליבמן. בתם היחידה, ליובוב (ליובה), נולדת שנה לאחר מכן.
אנטולי קפלן ואשתו ז'ניה ליבמן (תצלומים של אנטולי קפלן מארכיון איסאק ולודמילה קושניר)
1937–1940
למד בסדנה הניסיונית של לנינגרד, שם התמחה בטכניקות של ליתוגרפיה בהנחיית אמן הגרפיקה המוערך גיאורגי ס. ורייסקי. מאז והלאה תהיה הליתוגרפיה לכלי החשוב ביותר במבעו האמנותי של קפלן. יצר את ״כתריאליבקה״, מחזור הליתוגרפיות הראשון שלו.
1939
התקבל כחבר באגודת האמנים של ברית המועצות והתחיל להשתתף בתערוכות מטעם המדינה.
1940
ביחד עם קבוצה של אמנים מלנינגרד ביקר בריגה, צ׳רנוביץ וקישינב – בירות לטביה, בוקובינה ומולדובה, שהיו אז חלק מברית המועצות. יצר רישומי טבע שהוצגו ב״תערוכת הציורים, האקוורלים והרישומים של אמני מוסקבה ולנינגרד״ בביאליסטוק, אוגוסט 1940.
נובמבר 1941
הוריו של קפלן ובני משפחה אחרים נרצחו בגטו רוגצ׳וב.
1942–1943
המצור על לנינגרד הכריח את קפלן, רעייתו ובתם הצעירה להתפנות אל העיר צ׳וסובוי שבמחוז פֶּרם. קפלן צייר כמה ציורים ואקוורלים גדולי ממדים, ובהם דימויים של טבע צפוני ותמונות מחיי היום־יום של עיירות באוראל במהלך המלחמה. יצירות אלה הוצגות בתערוכה ״אזור אוראל באמנות״ (פרם [מולוטוב], יוני 1943) ובתערוכה ״אוראל – חישול הנשק הסובייטי״ (סברדלוסבסק, 1944).
1944
חזר ללניגרד לאחר שהמצור על העיר הוסר.
1944–1947
יצר ליתוגרפיות שהוקדשו לתחיית לנינגרד לאחר המלחמה. הסדרה התקבלה בהערכה גדולה במיוחד ונקנתה על ידי 18 גלריות לאומיות.
1950–1951
עבד כאמן ראשי במפעל הזכוכית האמנותית של לנינגרד, שייצר לפי עיצוביו חפצי נוי ופריטים לבית, כגון אגרטלים, כוסות שתייה וכדומה. שכלל את טכניקת ייצור הוויטראז'.
5 במארס, 1953
מותו של יוסף סטאלין.
1960
במהלך ביקורו בלנינגרד פגש קפלן את אריק אסטוריק, אספן אמריקני ופטרון אמנים, שהוריו נמלטו מאימת האנטישמיות והיגרו מרוסיה לארצות הברית בשנת 1905. אסטוריק, בעליה של גלריה גרובנור בלונדון, הפך להיות מעריץ של קפלן וסוכן עבודתו.
1953–1963
השלים סדרת ליתוגרפיות המבוססת על סיפורו של שלום עליכם ״החייט המכושף״.
ראשית שנות השישים
חזר לצייר, עובד בגואש וטמפרה.
1957–1961
יצר סדרת ליתוגרפיות המבוססת על ״טוביה החולב״ מאת שלום עליכם, וכן סדרה של ליתוגרפיות, כאיורים צבעוניים לשיר הפסח ״חד גדיא״.
1961–1962
תערוכה ראשונה בלונדון בגלריה גרובנור (״ליתוגרפיות של תריסר אמנים סובייטים״, מאי 1961), ואחריה תערוכת יחיד (נובמבר–דצמבר 1961) בגלריה גרובנור ובבית הנכות הלאומי בצלאל בירושלים.
1958–1962
יצירה של סדרת ליתוגרפיות וציורים בגואש שכותרתם ״שירי עם יהודיים״ ו״שיר השירים״, על פי הסיפור מאת שלום עליכם.
1962–1963
יצר סדרת עבודות (בגואש וטמפרה) המבוססות על המחזור הקולי ״מן השירה העממית היהודית״ מאת דימיטרי שוסטקוביץ׳.
1963–1967
עבד על סדרת ליתוגרפיות לפי הרומן ״סטמפניו״ מאת שלום עליכם.
1965–1970
יצר סדרת ליתוגרפיות עבור ״סיפורי מעשיות לילדי ישראל ״ מאת שלום עליכם.
1966–1967
יצר ליתוגרפיות לפי ״פישקה החיגר״ מאת מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ׳) וסיפורים מאת י"ל פרץ.
משלהי שנות השישים עד שנות השבעים
עבד בקרמיקה. יצר חפצי חן ופריטים פולחניים, ופסלי קרמיקה לפי ״נפשות מתות״ ו״רוויזור״ מאת ניקולאי גוגול, ולפי ״סיפורי אודסה״ מאת איסאק באבל.
שנות השבעים
מתחיל ליצור יצירות אמנות בפסטל. בסך הכל יוצר קפלן 400 ציורי פסטל בעשור האחרון לחייו, כל גיליון מלא בזכרונות נעוריו או נושאים אהובים אחרים.
1976
עבר על סדרה שנייה עבור "פישקה החיגר" הפעם בתחריט.
1977
יצר גרסא שנייה לסדרה של דמיטרי שוטסקוביץ': "מן השירה היהודית העממית".
1975–1980
עבד בעיפרון פחם וצפחה וחוזר שוב ושוב לזיכרונות ילדותו מרוגצ'וב.
3 ביולי 1980
נפטר, בלנינגרד.
(תצלומים של אנטולי קפלן מארכיון איסאק ולודמילה קושניר)
תערוכות
1961 – גלריה גרובנור, לונדון.
1962 – בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים.
1962 – גלריה Le Art Enciennes, טורינו.
1964 – בילדרגאלרי Kupferstich-Kabinett, דרזדן.
1967 – הגלריה העירונית ליבֶּרֶק, גלריה בכיכר צ׳רלס, פראג.
1968 – גלריה פאקר־ספארי, בוסטון.
1971 – Kunstausstellung, לייפציג.
1972 – גלריה פריזמה, ורונה.
1972 – Deutscher Kulturbund Hoyeswerda, Otto-Grotewohl-Klub, דרזדן.
1972 – המוזיאון היהודי, ניו יורק.
1976 – Klubgalerie, מגדבורג.
1977 – Kleine Galerie des Kulturbundes der DDR, דרזדן.
1979 – בילדרגאלרי Kupferstich-Kabinett, דרזדן.
1980 – Dum umĕni mĕsta Brna, ברנו.
1982 – גלריה פאקר־ספארי, בוסטון.
1982 – ״דימויים רוסיים בע״מ״, פיטסבורג.
1989 – Museum der bildenden Künste, לייפציג.
1990 – "דימויים בין־לאומיים בע״מ״, סוויקלי.
1992 – A.R.T. POINT, דרזדן.
1994 – הספרייה הרוסית הלאומית, סנט פטרסבורג.
1995 – המוזיאון הלאומי הרוסי, סנט פטרסבורג.
2003 – פטרסבורג יודאיקה, סנט פטרסבורג.
2007 – המוזיאון הלאומי פושקין לאמנות, מוסקבה.
2007 – המוזיאון הלאומי הרוסי, סנט פטרסבורג.
2012 – הגלריה הלאומית טרטיאקוב, מוסקבה.
2012 – מוזיאון גארג׳ לאמנות בת זמננו, מוסקבה.
2013 – מוזיאון קירוב לאמנות, קירוב.
2013 – המוזיאון הלאומי לאמנות, גומל, בלארוס.
2015 – המוזיאון היהודי ומרכז הסובלנות, מוסקבה.
2017 – מוזיאון מינסק לאמנות, מינסק.
2019 – גלריית בית הכנסת גרנד קורל, סנט פטרסבורג.
2021 – גלריית בית הכנסת גרנד קורל, קלינינגרד.